"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
קליטת עלייה היא פרויקט לאומי, תלמדו מאריק
ב-1989, הכינו במשרד הקליטה תוכניות אב לקליטת העולים, אבל בפועל לא נעשה דבר • רק כששרון נכנס לתפקידו - החלה לנשב רוח חדשה
שר הבינוי שרון מתדרך את ראש הממשלה יצחק שמיר, 1990 | צילום: צביקה ישראלי

קליטת עלייה היא פרויקט לאומי, תלמדו מאריק

ב-1989, הכינו במשרד הקליטה תוכניות אב לקליטת העולים, אבל בפועל לא נעשה דבר • רק כששרון נכנס לתפקידו - החלה לנשב רוח חדשה

גדעון אלון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ישראל נזקקת היום לאישיות בעלת עוצמה ויכולת ביצוע ברמה גבוהה כמו אריאל שרון, כדי להתמודד עם קליטתם בארץ של רבבות עולים חדשים מאוקראינה, ולצידם רבבות פליטים שמתדפקים על דלתנו ומבקשים לשהות בארץ עד לתום המלחמה.

זכור לי כיצד זמן קצר בלבד לאחר ששרון מונה ביוני 1990 לשר הבינוי ויו"ר ועדת השרים לקליטת עלייה, אחזה רוח תזזית בכל מערכות העלייה והקליטה. הוא ניהל את ישיבות הקבינט ביד רמה, ולא היסס לדפוק על השולחן ולהאיץ בכל בעלי התפקידים הבכירים שהשתתפו בישיבות להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד.

אנשים שנכחו בדיונים סיפרו כי שרון הפך את הקבינט לעלייה ולקליטה למעין חמ"ל של המטכ"ל. הוא פרס על הקיר את מפת הארץ, ועליה סומנו מספר יחידות הדיור, הקרוואנים והבתים הטרומיים שיוקמו בכל יישוב. שרון לא היסס ליזום תקנות חירום כדי לעקוף את הביורוקרטיה, על מנת לאשר בניית אלפי יחידות דיור. הוא תבע לאשר יבוא של 50 אלף קרוואנים ו־40 אלף בתים טרומיים, כדי לאפשר קורת גג לעולים שהגיעו. שרון גם תקף את משרד האוצר, שתקע מקלות בגלגלים ועיכב התקשרויות עם קבלנים. במקביל, יזם מציאה ומיפוי של 55 האתרים שעליהם הוקמו הקרוואנים.

בעקבות הפעילות הנמרצת של שרון, חל גידול מדהים בהתחלות הבנייה ב־1991 - מ־20 אלף ל־85 אלף. עד למינויו של שרון לתפקיד, ועוד בטרם החל גל העלייה מברית המועצות היתה בארץ בעיה קשה של מחוסרי דיור. אלפי משפחות ישראליות, ובעיקר זוגות וחיילים משוחררים, לא היו מסוגלים לרכוש דירה - מציאות דומה לזו השוררת גם כיום בארץ. בראשית 1989 הזהירו כל המומחים שאנו צפויים לגל עלייה גדול מברית המועצות. במשרד הקליטה הכינו תוכניות אב לקליטת העולים, אבל בפועל לא נעשה דבר. התנהלו "מלחמות יהודים" בין ראש הסוכנות היהודית למשרדי השיכון והקליטה, ורק כששרון נכנס לתפקידו - החלה לנשב רוח חדשה, והחלו לבחון ברצינות הצעות של מפעלים לייצור בתים טרומיים בחו"ל והבאתם ארצה, כדי להתגבר על הפיגור שנוצר בבניית דירות לעולים.

גם כיום אנו נמצאים במציאות דומה לזו ששררה ב־1990. איש אינו יודע בוודאות כמה עולים יגיעו מאוקראינה. יש המעריכים כי מספרם עשוי להגיע ל־50 אלף, ואולי אף ל־100 אלף נפש. נוסף עליהם, צפויים להגיע עוד רבבות פליטים שאינם יהודים, אבל איננו יכולים, כמי שהיו פליטים בעצמנו לאחר מלחמת העולם השנייה, לגלות חוסר אנושיות ולאסור את כניסתם לארץ לתקופה מוגבלת. לאור כל אלו, אין מנוס מאיתורה של אישיות בעלת יכולות ואנרגיה, שתוכל לעמוד בראש הפרויקט הלאומי החשוב הזה. אחד המועמדים הראויים בעיניי הוא הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט, ויש לקוות שהוא ישחזר את הרוח והיכולת שהביא עימו שרון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גדעון אלון

הכותב שימש כתב פרלמנטרי במשך כ-30 שנה, רבות מהן מטעם "ישראל היום"

Load more...