העימות הנוכחי בין רוסיה לאוקראינה הוא מסוג העימותים הנדירים שבהם ברור היטב מי הגורם הרע ומי הגורם הטוב. אין שום ספק שהממשל הרוסי התרגל להתנהג כמו בריון בשכונתו: אחרי גיאורגיה, חצי האי קרים ואינספור ספור מעשי תוקפנות אחרים, מנסה כעת ולדימיר פוטין לכפות על המערב את חזון האימפריאליזם חסר המעצורים שלוח תוך כדי רמיסה של עמים שלמים. מדובר בהתנהלות שכנראה לא תיעצר באוקראינה ועלולה להמשיך להקרין על העולם כולו בשנים הקרובות - אם העולם לא יקום וישים לה סוף.
האמת הפשוטה הזו, הצורך להוציא כרטיס אדום לפוטין, כמעט אינה מתבטאת היום במדיניות החוץ הישראלית, למעט הצהרה רפה של שר החוץ אמש בדבר ההצטרפות האפשרית לסנקציות.
בצדק נמנעת ישראל מהלביע את דעתה המדינית והמוסרית בגלל שלל סיבות כבדות משקל כמו הנוכחות הצבאית הגדולה של רוסיה בסוריה, הקהילה היהודית הגדולה שעדיין חיה ברוסיה, השפעת מוסקבה על מדינות ערב ופרויקט הגרעין האיראני, וכן גם בגלל עוצמתה המדינית והצבאית של מוסקבה. כלומר, ידיה של ישראל כמדינה כבולות בסכסוך הזה לטוב ולמוטב.
אולם את מה שהמדינה אינה יכולה לעשות כיום, יכול הציבור הישראלי לעשות בצורה ברורה ואפילו בלי מאמצים רבים. למה כוונתי? להחרים מוצרים שמיוצרים ברוסיה או לא להגיע לאירועים הקשורים אליה. כך, לדוגמה, בחודשיים הבאים יתקיימו בישראל הופעות של קרקס מוסקבה. מדובר בשלל מופעי גלישה על הקרח, בעיקר באוהל גדול באיצטדיון רמת גן.
החרמת מוצרים והימנעות מלבקר בקרקס היא הזדמנות טובה להביע את דעתנו כלפי מוסקבה בדיוק במקום שבו הממשלה אינה יכולה. נקודתית, אי הגעה למופעי הקרקס תבלוט מאוד ותבטא את סלידת הציבור בארץ מההתנהלות הרוסית, ותגדיל את האפקט שגלום מהימנעות כללית מרכישת מוצרים תוצרת רוסיה. למעשה, מדובר במהלך קל ופשוט שלא מצריך מאיתנו מאמץ כלל. אין מדובר לא בהפגנה מול השגרירות הרוסית בארץ, לא במעשה שיגרום לשנות את שגרת היום-היום.
נכון, אמני הקרקס או יצרני הקוויאר אינם ולדימיר פוטין, אינם נמצאים בחזית מול אזרחי אוקראינה השלווים וסביר להניח שהם עסקים פרטיים ללא כל זיקה לקרמלין. ועדיין לעיתים הכורח למחות מחייב אותנו כאזרחים להחרים מפעלים או חברות של מדינה עוינת כדי לגרום בסופו של דבר לשלטון לשלם מחיר על פראותו.
כל משטר, גם הדיקטטורי ביותר, מעדיף ושואף לא לעורר אי נחת בקרב אזרחיו. שהרי אי נחת כזו עלולה בסוף להוביל למהפכה ולמאיסה בשלטון. זו הסיבה מדוע ראוי הפעם להחרים בין השאר את הופעת קרקס מוסקבה ולמצוא דרך לפצות את אלה שיזמו את הגעתו. בניגוד לשורה המפורסמת מהשיר של "קווין", לא כל הצגה חייבת להימשך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו