"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אל תסגרו בפניהם את הדלת
כמעט חצי מיליון מאזרחי המדינה אינם נחשבים יהודים על פי ההלכה וכדי להגדיר אותם ככאלה יש צורך בהליך גיור • הרפורמה המוצעת תאפשר הגדלת מספר המתגיירים ותקטין את ההתבוללות
בית הדין לגיור. "הרפורמה של השר כהנא תשאיר את הדלת פתוחה בפני המבקשים להיכלל בהגדרה היהודית" | צילום: יהושע יוסף

אל תסגרו בפניהם את הדלת

כמעט חצי מיליון מאזרחי המדינה אינם נחשבים יהודים על פי ההלכה וכדי להגדיר אותם ככאלה יש צורך בהליך גיור • הרפורמה המוצעת תאפשר הגדלת מספר המתגיירים ותקטין את ההתבוללות

שרון בריק-דשן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

לפני כעשור פתחנו את דלתנו בעמותה בפני אולג, חייל בודד, שביקש להיות יהודי. הוא עלה לארץ לבדו בתקופת התיכון, השלים בגרויות, התגייס לצה"ל כלוחם ותכנן את עתידו הישראלי-יהודי. פשוט כך.

בהיותו עולה חדש ואופטימי, הוא למד עברית ויהדות, ועשה כל מה שאפשר למען קליטה מלאה בארץ. לרוע מזלו, הוא הגיע לבית הדין שבחר לא להעניק לו את הציון "עובר". אלא שהוא התעקש, חזר למסלול הגיור בתום שירותו הצבאי, למד, שינן, ספג ואימץ הלכות ומנהגים. כך גם הפך אצלנו לבן בית בשבתות. כשהגיעה העת להיבחן בבית הדין, התגלה ניסיון העבר הכושל שלו והמערכת הביורוקרטית מנעה ממנו להתייצב בבית הדין של המסלול הצבאי, נתיב.

ניסינו לסייע לו בטלפונים, מיילים, מכתבים, ניצול קשרים. כל מה שיכולנו ובכל דרג אפשרי. הותשנו. ואז אמר לנו הרב שלנו שזה הזמן להרפות, שניסינו כל דרך אפשרית ושהביורוקרטיה של בתי הדין לא תאפשר היבחנות נוספת בנתיב.

בקרוב יובא לאישור הממשלה תזכיר חוק הגיור של השר מתן כהנא. הדיון הסוער בתקשורת התמקד בחיזוק או החלשת כוחה של הרבנות הראשית לעומת רבני הערים, אך לאמיתו של דבר הדיון עוסק בזהות מדינת ישראל ואזרחיה.

כמעט חצי מיליון מאזרחי המדינה אינם נחשבים יהודים על פי ההלכה וכדי להגדיר אותם ככאלה יש צורך בהליך גיור. הרפורמה של השר כהנא רואה לנגד עיניה את חשיבות תהליך גיור מקל כדי למנוע סכנת התבוללות ועל מנת למנוע את טריקת הדלת בפני מי שמבקשים להיכלל בהגדרה היהודית.

סקר של המכון לחקר היהדות והציונות עם חברת הסקרים "פאנלס פוליטיקס" בחן וחשף את עמדות הציבור בעניין הגיור. 64 אחוזים סבורים שיש לקדם רפורמה בגיור במטרה לסייע בהסדרת מעמדם של מאות אלפי אזרחים המוגדרים חסרי דת, 60 אחוז סבורים כי יש לתת סמכות גיור לרבני הערים - זאת לעומת 33 אחוזים שעדיין סבורים כי סמכות הגיור צריכה להישאר בידי מערך הגיור הקיים כיום. 54 אחוזים מהציבור סבורים שיש למצוא דרכים להקל בגיור כדי להגדיל את מספר המתגיירים.

סוגיית הגיור דורשת שינוי ויש למצוא מסלול מקל כדי להגדיל את מספר המתגיירים ולצמצם את ההתבוללות. מאחר ומי שנולדו לאם יהודייה הינם יהודים, יש לראות בדיון גם פן מגדרי וכאינטרס משותף לנשים. המתווה המוצע הוא חלון הזדמנויות לסייע לרבע מיליון נשים לקבוע את יהדותן ולהשפיע על עתידה היהודי של החברה הישראלית.

באופן אישי, את גיורו של אולג הפסדנו, אך סביבנו הצליחו בקביעת יהדותן סבטלנה, מרינה, נטשה ולינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שרון בריק-דשן

הכותבת היא מנכלית "קולך"

Load more...