| צילום: יוסי זליגר

פוטנציאל התיירות סופג מכת גרזן

הממשלה הפסיקה להאמין בענף התיירות כמנוע מחולל צמיחה • ייבוש הענף יוביל לסגירת חברות, ועובדים מקצועיים יחפשו את דרכם במקום אחר • כאשר מטילים הגבלות צריכים גם לדעת לפצות את מי שנפגע מהן

אמירותיהם של שר האוצר ושרת התחבורה לאחרונה, ודברים שנאמרים בישיבות הסגורות על ידי הדרגים המקצועיים בשני המשרדים, וגם במשרד רה"מ, מובילים למסקנה עצובה: הממשלה הפסיקה להאמין בענף התיירות כמנוע מחולל צמיחה עבור כלכלת ישראל, לפחות בתקופה הקרובה שבה ננהל את חיינו בצל מגיפת הקורונה.

מי ששולח, מצד אחד, את עובדי ענף התיירות להחליף מקצוע ולחשב מסלול מחדש, ומצד שני לא מוכן לפצות אותם בגין החלטותיו - מוריד גרזן על ענף שלפני תקופת הקורונה היה בשגשוג ובצמיחה מואצת.

ב־2019 הגיעו לישראל יותר מ־4.5 מיליון תיירים, ויותר מ־24 מיליון נוסעים עברו בנתב"ג. הכנסות המדינה ממסים מענף התיירות הגיעו לשיא של יותר מ־23 מיליארד שקלים. ההוצאה הממוצעת לתייר בישראל טרום תקופת הקורונה עמדה על 2,424 דולר לתייר בטיול מאורגן, ו־1,079 לתייר עצמאי.

תיירות מהווה מנוע צמיחה בעולם המערבי, ובמיוחד במדינות בעלות היסטוריה, אתרי מורשת, אטרקציות ומזג אוויר נוח. ישראל היתה אחד השווקים הצומחים של התיירות העולמית.

רפורמת השמיים הפתוחים הנגישה את הטיסות לאירופה, אבל גם אפשרה לתיירים מאירופה הקרה למצוא את השמש שלנו. גם התחרות בקווים למזרח ולארה"ב הורידה את תעריפי הטיסות, וכמדינת סטארט־אפ משכה ישראל רבבות אנשי עסקים־תיירים־משקיעים טכנולוגיים מדי שנה.

למרות הפוטנציאל, הממשלה החליטה לזרוק את ההשקעות בתיירות ולמוטט את הענף על יושביו. ייבוש הענף יוביל לסגירת חברות, ועובדים מקצועיים יחפשו את דרכם במקום אחר. לפני שנתמודד עם נזקים שלא נוכל לשקם, חייבת הממשלה לבנות תוכנית סיוע ייחודית לענף. המענק צריך להיות מוגש בראייה רבעונית או אפילו חצי שנתית.

עסק שחזר לעבוד וייהנה מגידול בהכנסות יצטרך להחזיר את הכסף או את חלקו בפריסה לתקופה ארוכה, בהתאם למחזורים או הרווחים. כך תמשיך הממשלה לעשות החייאה לענף הגוסס בשעה שהוא מתמודד עם המשבר.

לא סתם ענף התיירות הוא האחרון לצאת מהמשבר מצד אחד, והראשון לספוג מכה מההגבלות החדשות מהצד השני. חברה בתחום התיירות היוצאת לא יכולה להרים או להוריד את השלטר מעכשיו לעכשיו. ברגע שרק מתעורר שיח על בידודים, וריאנטים או מדינות אדומות - מתחיל תהליך מואץ של ירידה דרסטית בהזמנות וגל של ביטולים.

גם ההתנעה היא מאוד איטית. נדרשים כמה שבועות להחזיר את הביטחון של הציבור לרכוש חופשות בחו"ל. גם לעסקים עצמם לוקח זמן להעלות מחדש הצעות, לרכוש מלאים, לפרסם ולסגור הזמנות. מהלכי הממשלה מול וריאנט האומיקרון החזירו את ענף התיירות לפחות שלושה חודשים אחורה.

כאשר מטילים הגבלות צריכים גם לדעת לפצות את מי שנפגע מהן. מי שלא מעמיד אלטרנטיבות לעסקים שנפגעים גורם לכך שהם ייפגעו וייסגרו. התיירות תהיה מנוע צמיחה של ישראל גם לאחר הקורונה. התשובה לשאלה אם יהיו עסקים ועובדים שיוכלו לגרום למדינה לחזור וליהנות מענף התיירות - תלויה כעת בממשלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...