סוף-סוף יש מי שאומר לבג"ץ: עצור

ברצונו או שלא ברצונו, המהלך הנוכחי במלחמה על הדמוקרטיה הישראלית רשום על שמו של הרמטכ"ל אביב כוכבי. בשבוע שעבר דחה כוכבי הסכם פשרה שהציע בית המשפט לצדדים, לאחר שקצין צה"ל עתר לבג"ץ נגד פיטוריו מהצבא.

יוסי יהושוע, מי שחתום על הכתבה ב"ידיעות אחרונות", הרחיב את הדחייה הזו ומצא בה סימנים למהלך-על, שבו הרמטכ"ל מתנער ומגן על הטריטוריה שלו מפני בג"ץ. את המשפט המכונן של הכתבה - "לא, גברתי הנשיאה" - יהושוע אינו מייחס ישירות לרמטכ"ל. אולי הוא מבטא את כמיהת הלב של הכתב עצמו, אבל את שלי הוא מבטא לבטח.

איני יודע מה אמר בפועל הרמטכ"ל כוכבי, אני בכלל לא בטוח שהוא מודע לתפקיד שאליו מייעדת אותו הכתבה בעיתון, ודאי שאינו מודע לתקווה הגדולה שהמשפט "לא, גברתי הנשיאה" מעורר אצלי ואולי אצל עוד שניים-שלושה אזרחים, אבל כל זה לא משנה. הדברים, נאמרו או לא, היו בלון ניסוי, וככאלו היו מוצלחים מאוד, מפני שהם מבהירים לאזרחים לתוך איזה שלב דרמטי נכנסת המלחמה על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית.

לאורך שנים לא מעטות, מסיג והולך בית המשפט העליון את גבולן של אחיותיו הרשויות - המחוקקת ובעיקר המבצעת. "מסיג" היא מילה סימפטית ונקייה, אבל האמת היא שמדובר על כיבוש בסגנון מסעות הצלב. כיבוש אגרסיבי אשר נלווה אליו חיזיון פנטסטי של דחף לשליטה בשעה שהוא עובר מאובססיה לפרקטיקה.

אני ממליץ לא להתרשם מהשטיחים שבמסדרונות, מאורות הניאון, ממיזוג האוויר או מהחליפות היקרות. מדובר על מהלך שכל חיותו נובעת מהפעלת כוח בלתי מרוסנת ובלתי חוקית בעליל.

בידיו של בית המשפט העליון נמצא מלוֹא כוחה של המדינה, כוח שאותו הפקידו בידיה הבוחרים, המביטים עכשיו בעיניים כלות באותו בית המשפט כשהוא מסלק פיסה אחר פיסה מהחירות שלנו לשלוט בגורלנו.

אלימות אינה רק מכות. הפעלה זדונית של החוק ועיוותו הם אלימות לכל דבר ועניין. מעצרי שווא ושימוש בשחיקת כוחו של היחיד אל מול מפלצת הביורוקרטיה הם אקטים אלימים פר אקסלנס, ומכת"זית שמרסקת אל המדרכה מפגינה בת 13 היא התוצאה הסופית של המהלכים העברייניים הללו.

זו הסתירה שאינה בת פתרון עבור כל שוחרי הדמוקרטיה: הדמוקרטיה אינה מסוגלת להגן על עצמה בכלים דמוקרטיים. כשהיריב מצטייד בכלים שאינם דמוקרטיים כדי לנצח, מוטב לכל מי שעיניו בראשו להשליך אחרי גוו את הרגליו הישנים ולהבין שכדי להגן על הדמוקרטיה שלנו, חייבים להיות נכונים לשחק מלוכלך.

הימים האלה הם ימי הכרעות. האנשים החתומים על תרמית ממשלת האיחוי הבהירו ביסודיות עד להיכן מגיע כוחן של אלה, וכעת זמן למעשים.

אם יש דבר שמדינת ישראל משוועת אליו, זהו איש כזה. דמות פוליטית בכירה שתדרוך בכל עוצמתה על הבלמים, תישיר מבט אל שופטי בית המשפט העליון ותאמר להם: "עצור, גבול לפניך".

אני לא יודע אם יהיה זה רב-אלוף כוכבי, אבל כשיקום האיש הזה, אדע בביטחון שמדובר במנהיג.