דו"ח העוני האחרון מאשש את מה שקבע הדו"ח הקודם - רשת ביטחון סוציאלית היא הכרחית וקריטית לאזרחי ישראל, ובמקומות שבהם הממשלה התערבה אכן יש תוצאות. אבל נראה שהתובנות החשובות הללו לא חלחלו לממשלה החדשה. הצעדים האחרונים של האוצר, ובהם ביטול החל"ת ואי־העמדת אלטרנטיבות תעסוקתיות משמעותיות, צפויים להביא, לפי תחזיות הביטוח הלאומי, לעלייה בשיעורי העוני.
לאור הנתונים האחרונים - על יותר מ־1.9 מיליון עניים בישראל, ומתוכם 860 אלף ילדים ו־158 אלף קשישים - דרושה בדחיפות תוכנית לאומית להתמודדות עם מגיפת העוני, אבל נדמה שלמדינה יש מוטיבציה נמוכה מאוד לייצר רשת ביטחון לאזרחיה. ובמצב שכזה העניים הופכים לעניים יותר, מעמד הביניים נשחק, ויותר משפחות עובדות לא סוגרות את החודש. בועת ההיי־טק ורשתות המזון מטות את נתוני הצמיחה לטובת הודעות היח"צ של האוצר. ממשלת ישראל מתעלמת מהמצב והולכת במודע אל עבר תהום חברתית וכלכלית ברורה ומסוכנת, אף שבנק ישראל מתריע על כך כבר מתחילת משבר הקורונה, והביטוח הלאומי מניף דגל אדום.
בכל העולם אנו עדים לתוכניות ממשלתיות חסרות תקדים ששמות את היד עמוק בכיס ומשקיעות בחיזוק התשתיות, בהרחבת רשתות הביטחון, בהעלאת שכר המינימום ועוד. זה מה שהכלכלנים הגדולים בעולם ממליצים, וזה גם מה שהציבור דורש. רק כאן חוגגים את העברת התקציב (הישג חשוב כשלעצמו), אבל מתעלמים מהעובדה שחסרים בו לפחות 30 מיליארד שקלים, לפי הערכות זהירות. פקידי האוצר חוגגים רפורמות ואת צמצום הגירעון כאילו אנחנו עדיין ב־2008, והמחיר הכבד הוא על חשבוננו.
שינוי המציאות הזו עובר דרך ארבע חזיתות. הראשונה היא סדרי העדיפויות של הממשלה. חייבים כבר עכשיו לדרוש הרחבה תקציבית משמעותית לקראת התקציב הבא, עם מסגרת שתגדל לאזור 500 מיליארד השקלים, וחייבת להיות עמדה ברורה של כל הכוחות החברתיים־פוליטיים למען מטרה זו.
החזית השנייה צריכה להגיע מכיוון השלטון המקומי, שכבר הוכיח את כוחו עם יוזמות ופתרונות מקומיים. החזית השלישית צריכה להגיע מכיוון ארגוני העובדים, וההסתדרות בראשם. הכוח המאורגן, הגדול והחזק בישראל חייב למלא את תפקידו ולצאת בדרישה לפתיחת הסכמי השכר, להעלאת שכר המינימום ולייצור תוכניות ממשלתיות להכשרה מקצועית ולבניית תשתיות, כדי להבטיח את עתיד המדינה והעובדים.
ולבסוף - אנחנו, האזרחים. הציבור הישראלי כבר הוכיח את הסולידריות העמוקה שלו בתקופת הקורונה, וגם מצידנו נדרשות יוזמות אזרחיות, כדי לחזק את הגורמים המקצועיים השונים שנותרו ללא פרנסה בעקבות המשבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו