"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
יהודי ערב ואיראן: זמן לתיקון היסטורי
כאשר קהילות יהודיות מתחדשות במפרץ הפרסי זוקפות את ראשן בגאווה, זה הזמן של ישראל להזכיר את בעיית הפליטות היהודית מארצות ערב • אפילו בהערכה השמרנית, נאלצו יהודים בארצות אלה להותיר מאחוריהם רכוש בשווי 150 מיליארד דולר
עולים מעיראק נוחתים בלוד | צילום: הנס פין, לע"מ

יהודי ערב ואיראן: זמן לתיקון היסטורי

כאשר קהילות יהודיות מתחדשות במפרץ הפרסי זוקפות את ראשן בגאווה, זה הזמן של ישראל להזכיר את בעיית הפליטות היהודית מארצות ערב • אפילו בהערכה השמרנית, נאלצו יהודים בארצות אלה להותיר מאחוריהם רכוש בשווי 150 מיליארד דולר

דן לביא
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

שנה וקצת לכינון הסכמי אברהם, והקהילות היהודיות המתחדשות במפרץ זוקפות ראשן בגאווה. הגם שלא ברורה כרגע לחלוטין דינמיקת הרחבת ההסכמים באזור, הרי הדהודם ברמה הבינלאומית מייצר אווירה שעל ישראל לנצלה ביעילות. יום ציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן, שחל השבוע, מזכיר שיש הזדמנות טובה לכך.

לרשות ישראל הזדמנות נוספת לייצר מאמץ עקבי להעלות על נס את ההיסטוריה של כ־900 אלף היהודים שחיו לפני קום המדינה במדינות ערב ובאיראן, היסטוריה שהתקיימה אלפי שנים ונעלמה כלא היתה. באחת, הם הפכו לפליטים, ובמובן הבסיסי ביותר - לאנשים שעליהם להיאבק על הכרה בהם כפליטים לשעבר במזרח התיכון. חיי הקהילות היהודיות המפוארות נמוגו והודחקו בתודעה הלאומית שהתעוררה וזקפה את ראשה, בתהליך שהתעצם בסמיכות להקמת המדינה - התגובה הערבית להחלטת החלוקה היתה הביטוי המוחשי מכל - ונמשך גם בשלושת העשורים שלאחריו. בפועל, דורות של תרבות ייחודית ומנהיגות רוחנית נעקרו כלא היו לנוכח חוויית הגירוש שחוו, או בצל חוקים מגבילים והתנכלות גוברת והולכת לזהותם היהודית.

לשם ההמחשה ההיסטורית, חלק מקהילות אלו חיו במזרח התיכון לפני יותר מאלפיים שנה. אלא שהשיח הציבורי נעדר התייחסות לפליטים היהודים שנאלצו לעזוב את מדינותיהם, וכך סיפורם של מי שעיצבו במידה רבה את פניה של ישראל בימי הקמתה - לא נודע במשך שנים רבות.
לפני שנתיים חשפנו ב"ישראל היום" את האומדן להיקף האדיר של הרכוש שהותירו אחריהם יהודי מדינות ערב ואיראן. בהערכה שמרנית - ללא היוון - מדובר לכל הפחות בכ־150 מיליארד דולר, המעידים במשהו על פרק כאוב בהיסטוריה שנשכח מלב, ולא זוכה להתייחסות ראויה. אם רק נרצה ולא נטמון את הראש בחול, יחל תיקון העוול הן ברמה החינוכית הפנים־ישראלית - לימוד קורותיהם של אחינו בכל מסגרות החינוך - והן בראייה רחבה בהקשר המדיני־אסטרטגי.

קידום הכרתו של פרק זה בתולדות ימי עמנו ברמה הבינלאומית הוא בגדר חובה מוסרית, ובעל משקל כבד בזירה המדינית. זכויות יהודי מדינות ערב ואיראן חייבות לעלות בכל משא ומתן עתידי. ההיגיון הבסיסי מעלה שכדי שכל תהליך מדיני יהיה אמין וארוך טווח, יש להבטיח שכל הפליטים במזרח התיכון יקבלו יחס שווה על פי החוק הבינלאומי.

אלא שבעוד סוגיית הפליטים במזרח התיכון מופנית, לרוב, לטענת הפליטות הפלשתינית, הרי בתקופה המקבילה (1967-1948) עזבו את מדינות ערב ואיראן כ־900 אלף יהודים, שכשני שלישים מהם הגיעו לישראל. מדוע שומעים על התביעות של הראשונים, ולא של הפליטים היהודים? הניתן לפרש את ההיסטוריה ללא הכרה בקהילות היהודיות שנעקרו ממקומן?

הכרה בפליטות יהודית מארצות ערב ואיראן היא הבסיס לכך. הכרה במקומם הנשכח בנרטיב ההיסטורי של המדינה הצעירה שהוקמה, בצד מאבק על זכויותיהם, והכרה בינלאומית בסיפור האנושי שעל העולם כולו להכיר - יאפשרו לנו להעיד שציון המועד הזה אינו מתייחס רק להכרה אמיתית בעברנו, אלא גם לעתיד שאנו רוצים לייצר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דן לביא

לשעבר כתב העולם היהודי ואיכות הסביבה ב"ישראל היום". בעבר סיקר גם את תחום חדשות החוץ. מרצה ומורה. זוכה פרס "בני ברית" לעיתונאות על מצוינות בסקירת התפוצות, וזוכה ציון לשבח - פרס פראט לעיתונות.

Load more...