התגובות ברשתות החברתיות למשמע הידיעה על השינוי בהוראות הפתיחה באש לחיילי צה"ל היו מעורבות. היו אלו ששמחו ואמרו שטוב מאוד, ושסוף־סוף חיילי צה"ל יוכלו להגיב לביזיון הזה של שוד לאור יום וחוסר מורא מוחלט של הגנבים הבדואים; והיו אלו שלא האמינו שיהיה שינוי מהותי; והיו שאמרו בוקר טוב אליהו, מה נזכרתם פתאום. בעיניי כל התשובות נכונות.
פריצות לבסיסי צה"ל וגניבת תחמושת מהם הפכו להיות עניין שבשגרה. בתחילת השנה נגנבו מבונקר צה"לי 93 אלף קליעי 5.56 מ"מ (קליע נפוץ המשמש תחמושת ל־M16, למשל), שלא לדבר על בדואים מהפזורה הסובבים באין מפריע בשטחי האימונים של צאלים ובסיסים נוספים ופשוט מעמיסים אמל"ח, כשהחיילים החמושים שבמקום עומדים חסרי אונים. הפגיעה בביטחון, בריבונות ובנפשם של החיילים - בלתי נסבלת. לכן השינוי הזה מבורך, על פניו.
גם ראש הממשלה נפתלי בנט הגיב ובירך את צה"ל "על שינוי חשוב בנוהלי הפתיחה באש. לחיילי צה"ל חייבת להיות אפשרות להגן על עצמם - ועלינו. ממשיכים להילחם בפשיעה ולהחזיר את הביטחון".
מהידיעה עלה כי השינוי בהוראות הפתיחה באש יחול בשלוש גזרות: בסיסים צבאיים ושטחי אימונים של צה"ל, מעבר הגבול עם מצרים, שם עוברים באין חשש מבריחי נשק, ושטחי יהודה ושומרון. בשניים הראשונים יינתן לחיילים חופש פעולה רב יותר, באחרון - הוא יוגבל.
הסיפור הזה מוזר, גם מבחינת התזמון וגם מבחינת המהות. ההמונים החכמים לא סתם שאלו "למה דווקא עכשיו?". הרי אנו מכירים את הגניבות וההברחות כבר שנים רבות. אבל מעבר לסיסמאות עולה אמת מטרידה, ומאחורי הצעד מבצבץ האינטרס. אין כאן מהלך בריא של החזרת הריבונות, של החלת החוק או של לחימה בטרור. יש הסכמים קואליציוניים. מפני שיש ערבים בממשלה, והאינטרס שלהם הוא לחימה באלימות הגואה בחברה שלהם, אחד מהצעדים הוא עצירת ברז התחמושת המגיע אליה, והוא הברחות וגניבות. צה"ל הפך מצבא שנלחם באויבים, שנלחם על מנת לנצח - לחברת אבטחה הנשכרת אד־הוק. זה מה שקרה ברגע שצורף למלחמה בפשיעה בחברה הערבית.
וזה מה שמוציא אותי מדעתי: כל עוד זה היה עניין לאומי־ביטחוני - לא נקפו אצבע. כשזה הופך להיות עניין פוליטי־פלילי - פתאום משנים את ההוראות לפתיחה באש. בדיוק כמו שראש הממשלה אומר: "ממשיכים להילחם בפשיעה ולהחזיר את הביטחון". אבל ממתי מלחמה בפשיעה זה התפקיד של צה"ל?
הבלבול בין תפקידו של הצבא לזה של המשטרה לא טוב לאף אחד, לא לערבים ולא לחיילים. טוב לכולנו שמול אזרחים תעמוד משטרה (משטרה יותר טובה ממה שהיא היום, ועדיין, משטרה), ואילו מול האויב - צבא. והעובדה שחיילים נשלחים מדי פעם למשימות שיטור, אף פעם לא נגמרת טוב (מישהו אמר "התנתקות" ולא קיבל עם משוסע, חיילים קרועים וציבור נבגד?). חיילים צריכים לפגוע בגנבי נשק לא כי מנסור עבאס רוצה שקט בכפרי המשולש, אלא כי גניבת נשק היא איום לאומי. לכן אני מברכת על חלק מהשינויים בהוראות, רק מצירה שהוא בא מהסיבות הלא נכונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו