"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לקרוע את רשתות ההסתה
עכשיו, כאשר נחשף כיצד האלגוריתם של פייסבוק תיעדף תכנים מעוררי אלימות ושנאה, אין לחכות למחוקק אמריקני • על ישראל לקדם חקיקה שתסיר את החסינות מהרשתות החברתיות
פרנסס האוגן מעידה בפני ועדת המסחר של הסנאט. פייסבוק גרפה רווחים - אנחנו שילמנו בדם | צילום: אי.פי.אי

לקרוע את רשתות ההסתה

עכשיו, כאשר נחשף כיצד האלגוריתם של פייסבוק תיעדף תכנים מעוררי אלימות ושנאה, אין לחכות למחוקק אמריקני • על ישראל לקדם חקיקה שתסיר את החסינות מהרשתות החברתיות

ניצנה דרשן-לייטנר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

פרנסס האוגן, עובדת בכירה לשעבר בפייסבוק, חשפה בשבוע שעבר אלפי מסמכים המלמדים כיצד מ־2018 מתעדף האלגוריתם של פייסבוק תכנים מעוררי אלימות ושנאה. והשנאה עובדת: ההכנסות השנתיות של פייסבוק יותר מהוכפלו מאז - מ־56 מיליארד דולר ב־2018 ל־119 מיליארד דולר השנה. פוסטים משולהבי שנאה שווים למנהלי פייסבוק הרבה כסף; לנו זה עלה בדם.

זה לא התחיל ב־2018. במשך שנים הוכיחו חקירות של כוחות הביטחון את השפעת ההסתה של הרשתות החברתיות על צעירים משולהבים, אך ממשלות ישראל העדיפו לתלות את תקוותם בשינוי חקיקה בארה"ב, במקום ליזום. שחלילה לא נהיה הראשונים לערער על זכויות הפרט וחופש הביטוי המקודשים.

את האפשרות לתקן את העיוות הזה החמצנו באופן שערורייתי. ב־2018 עלתה הצעת "חוק הפייסבוק", שנועדה להטיל הגבלה משמעותית על חופש ההסתה ברשתות החברתיות. ימים ספורים לפני העברתה בקריאה שנייה ושלישית היא הוסרה מסדר היום, בנימוק של סכנה לזכויות הפרט וחופש הביטוי. ספק אם ממשלת השינוי, על כלל מרכיביה, תוכל לתקן את העוול.

את המחיר משלמים קורבנות הטרור ומשפחותיהם. עליית התעוזה של צעירים ערבים, שמכים שוטרים בפנים גלויות ומעלים את הסרטונים לרשתות החברתיות, אינה מקרית. כך גם גלי הסכינאות וטרור היחידנים שהיכו בנו ללא רחם. שום דבר מכך לא היה התפרצות זעם רגעית, אלא פעולות הנשענות על מערכת הסתה משומנת, מכוונת ומתמשכת ברשתות החברתיות.

חופש הביטוי ברשתות החברתיות נסמך על חוק אמריקני ארכאי, המונע ממדינות להגן על עצמן מפני טרור. כשביקש הקונגרס האמריקני להגן על הרשתות החברתיות, שלא יישאו באחריות לתוכן שמועלה בפלטפורמות שלהן, הוא תיקן בתחילת שנות ה־90 את סעיף 230 ל"חוק ההגינות בתקשורת". הרשתות היו אז בתחילת דרכן, והמחוקקים כנראה לא הבינו איזו מפלצת הם מייצרים. משמעות התיקון היא שלרשתות חברתיות ולשרתי אינטרנט בארה"ב אין אחריות על מה שפרסמו גולשים או משתמשים, גם אם התוכן מהווה לשון הרע, פגיעה בפרטיות או הסתה לאלימות. האחריות מתרחקת מהם עוד יותר, כאשר מי שמבקש לתבוע אותם על אף החסינות - מחויב להוכיח קשר ישיר בין דברי ההסתה לאירוע האלימות עצמו, דבר כמעט בלתי אפשרי.

במשך שנים נמנעו הרשתות החברתיות משיתוף פעולה עם מדינות שבהן פעלו, ונלחמו בחירוף נפש נגד איומים רגולטוריים, משום שלא רצו לחלוק עם שום גורם את כוחן העצום בניווט גבולות השיח העולמי. זה לא רק חסר היגיון, אלא גם מנוגד לחוק אחר בארה"ב, האוסר מתן סיוע לטרור מכל סוג שהוא. כעת הוכח כי יש בידיהן את היכולות הטכנולוגיות לשלוט בניטור התוכן. זה לא שהם לא יכולים, הם פשוט לא רוצים.

אסור לנו להמתין למחוקקים האמריקנים; אף אחד לא יעשה את העבודה במקומנו. הגיע הזמן שישראל תקדם במהירות חקיקה שתסיר את החסינות מהרשתות החברתיות. די לכללים המעורפלים. עלינו לומר בבירור - ערך חופש הביטוי אינו עולה על ערך חיי אדם. אם הן לא מוכנות לכך, יש לסלקן מחיינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ניצנה דרשן-לייטנר

הכותבת היא נשיאת ארגון שורת הדין, הנלחם משפטית וכלכלית בטרור

Load more...