לקרוע את רשתות ההסתה

פרנסס האוגן, עובדת בכירה לשעבר בפייסבוק, חשפה בשבוע שעבר אלפי מסמכים המלמדים כיצד מ־2018 מתעדף האלגוריתם של פייסבוק תכנים מעוררי אלימות ושנאה. והשנאה עובדת: ההכנסות השנתיות של פייסבוק יותר מהוכפלו מאז - מ־56 מיליארד דולר ב־2018 ל־119 מיליארד דולר השנה. פוסטים משולהבי שנאה שווים למנהלי פייסבוק הרבה כסף; לנו זה עלה בדם.

זה לא התחיל ב־2018. במשך שנים הוכיחו חקירות של כוחות הביטחון את השפעת ההסתה של הרשתות החברתיות על צעירים משולהבים, אך ממשלות ישראל העדיפו לתלות את תקוותם בשינוי חקיקה בארה"ב, במקום ליזום. שחלילה לא נהיה הראשונים לערער על זכויות הפרט וחופש הביטוי המקודשים.

את האפשרות לתקן את העיוות הזה החמצנו באופן שערורייתי. ב־2018 עלתה הצעת "חוק הפייסבוק", שנועדה להטיל הגבלה משמעותית על חופש ההסתה ברשתות החברתיות. ימים ספורים לפני העברתה בקריאה שנייה ושלישית היא הוסרה מסדר היום, בנימוק של סכנה לזכויות הפרט וחופש הביטוי. ספק אם ממשלת השינוי, על כלל מרכיביה, תוכל לתקן את העוול.

את המחיר משלמים קורבנות הטרור ומשפחותיהם. עליית התעוזה של צעירים ערבים, שמכים שוטרים בפנים גלויות ומעלים את הסרטונים לרשתות החברתיות, אינה מקרית. כך גם גלי הסכינאות וטרור היחידנים שהיכו בנו ללא רחם. שום דבר מכך לא היה התפרצות זעם רגעית, אלא פעולות הנשענות על מערכת הסתה משומנת, מכוונת ומתמשכת ברשתות החברתיות.

חופש הביטוי ברשתות החברתיות נסמך על חוק אמריקני ארכאי, המונע ממדינות להגן על עצמן מפני טרור. כשביקש הקונגרס האמריקני להגן על הרשתות החברתיות, שלא יישאו באחריות לתוכן שמועלה בפלטפורמות שלהן, הוא תיקן בתחילת שנות ה־90 את סעיף 230 ל"חוק ההגינות בתקשורת". הרשתות היו אז בתחילת דרכן, והמחוקקים כנראה לא הבינו איזו מפלצת הם מייצרים. משמעות התיקון היא שלרשתות חברתיות ולשרתי אינטרנט בארה"ב אין אחריות על מה שפרסמו גולשים או משתמשים, גם אם התוכן מהווה לשון הרע, פגיעה בפרטיות או הסתה לאלימות. האחריות מתרחקת מהם עוד יותר, כאשר מי שמבקש לתבוע אותם על אף החסינות - מחויב להוכיח קשר ישיר בין דברי ההסתה לאירוע האלימות עצמו, דבר כמעט בלתי אפשרי.

במשך שנים נמנעו הרשתות החברתיות משיתוף פעולה עם מדינות שבהן פעלו, ונלחמו בחירוף נפש נגד איומים רגולטוריים, משום שלא רצו לחלוק עם שום גורם את כוחן העצום בניווט גבולות השיח העולמי. זה לא רק חסר היגיון, אלא גם מנוגד לחוק אחר בארה"ב, האוסר מתן סיוע לטרור מכל סוג שהוא. כעת הוכח כי יש בידיהן את היכולות הטכנולוגיות לשלוט בניטור התוכן. זה לא שהם לא יכולים, הם פשוט לא רוצים.

אסור לנו להמתין למחוקקים האמריקנים; אף אחד לא יעשה את העבודה במקומנו. הגיע הזמן שישראל תקדם במהירות חקיקה שתסיר את החסינות מהרשתות החברתיות. די לכללים המעורפלים. עלינו לומר בבירור - ערך חופש הביטוי אינו עולה על ערך חיי אדם. אם הן לא מוכנות לכך, יש לסלקן מחיינו.