דרוש מנהיג רוחני מוסלמי שייצא נגד האלימות
תחנות משטרה חדשות במגזר יועילו אם יחד איתן תבוא גם הסתכלות למציאות בעיניים • איפה המנהיג הערבי הרוחני האמיץ שידבר אל האומה בשפת האלוהים וישנה את אופן ההתנהגות האומלל שלה?
Your browser doesn’t support HTML5 audio
שום תחנת משטרה חדשה בערים הערביות לא תפתור את הבעיה, אם מפכ"ל המשטרה מסרב להסתכל למציאות בעיניים; אם הוא חושב ששריפת יהודי למוות בעכו יחד עם 60 בתי עסק יהודיים היא סכסוך שכנים; אם רצח יהודי בלינץ' בלוד יחד עם שריפת בתי כנסת ומאות מכוניות היא בגלל הגרעין התורני.
אם המפכ"ל וצמרת המשטרה לא יבינו שיש לנו פה עסק עם דרך חיים, לא נעשה כלום. כל תקציב שתשפוך למגזר הערבי רק עלול לפרנס את ארגוני הפשע והטרור, ששותפים לשלטון המקומי ולא מפחדים מהמשטרה שלא רוצה להבין ומכילה ברפיסות את כל האלימות הזו.
תחנות משטרה חדשות במגזר יועילו אם יחד איתן תבוא גם הסתכלות למציאות בעיניים. ואת המציאות אפשר לראות כשבוחנים את התופעה במבט רחב ורואים שאלימות קיימת בכל המרחב הערבי; ברצח נשים, ברצח יריבים פוליטיים, בפרוטקשן.
די לראות את הצעירים נוסעים בפראות בכבישי הנגב ויורים בתת־מקלע כדי להבין שהאלימות במרחב הערבי היא כבוד. היא כבוד גם בעזה, שבה זורקים מתנגדים פוליטיים לעין כל מראש הגג כדי שיתרסקו לחתיכות על הקרקע. היא כבוד ביהודה ושומרון, שבה קוראים לבתי ספר ולכיכרות ברחובות על שם רוצחי נשים וילדים.
היא כבוד גדול גם בחברה הערבית שמחוץ לגבולות המדינה. תראו את דאעש מתגאה בעריפת ראשים, בהטבעה ובשריפת אנשים חיים בשידור חי. לפעמים זו אלימות ממוסדת של מנהיג כמו אסד, שהפגיז את בני עמו בפצצות כימיות בלי שום הבחנה בין גברים לנשים ולילדים. בלי הבחנה בין לוחמים לאזרחים.
כך בלוב, באלג'יר, בתימן, בלבנון, במצרים וכך גם בעיראק ובכל מקום שבו לא טיפלו בבעיה. כך גם בפיגועי טרור בעולם תמצא שדוברי ערבית עשו את העבודה. אי אפשר להתעלם מכל אלה ולפתור באמת את הבעיה.
את הכתוב לעיל כל המומחים יודעים, הם רק מפחדים לומר אותו שלא ירדפו אותם הצדקנים ויפטרו אותם מעבודתם. זה הסיפור של מפכ"ל המשטרה המובס, שמדקלם סיסמאות חלולות. בזכותו ובזכות כל הצדקנים ערבים נרצחים ונהרגים ברחובות מדינת ישראל כמעט בכל יום, ואלפים נפצעים. פעמים רבות גם היהודים סובלים מהרצחנות הזו.
במרחב הערבי סביבנו מכירים את האלימות הזו ומדכאים אותה ביד קשה. כך עשו כל השליטים העריצים שהשתיקו את הרצחנות במדינתם. כך עשו האמריקנים באפגניסטן, אבל זה לא באמת הפתרון - כשהם נסוגו הכל חזר בתוך 24 שעות.
מי שניסה להתמודד עם האלימות הזו מהשורש היה מוחמד. הוא הזהיר באמצעות הקוראן את השבטים הערביים שנשמעו לו, שלא לקבור בחיים תינוק או תינוקת לא רצויים. לא לקבור נערה בחיים כי היא לא רוצה להתחתן עם הזקן שאביה קיבל ממנו מוהר. הכל בשם האמת והצדק. הכל בשם האלוהים.
איפה המנהיג הערבי הרוחני האמיץ שידבר אל האומה הערבית בשפת האלוהים וישנה את אופן ההתנהגות האומלל שלה? אולי אם מנהיגים ערבים לא מסוגלים לכך, זהו התפקיד של המנהיגים הרוחניים היהודים לדבר אליהם בשפה הזו?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו