כמו כמעט כל אמירה בחייו הפוליטיים המלאכותיים, גם את הסלוגן האחרון שלו גנב יאיר לפיד מהשמאל באמריקה. "החזרנו את הנורמליות", הכריז שר החוץ באירוע מצולם לציון מאה ימים להקמת הממשלה, תקופה שחלק עיקרי ממנה בילה בחופשות בארץ ובחו"ל, בצילומים בבתי קפה ובהקפדה שלא לגעת בנושאים קשים כמו המאבק במגיפת הקורונה.
הססמה החלולה הזו לא מצאה את דרכה למסכי הטלפרומפטר במקרה. "חזרה לנורמליות" הייתה ההבטחה העיקרית בקמפיין הבחירות של ג'ו ביידן, הבטחה שכידוע לא בדיוק התממשה. למעשה, ביידן מצוי בימים אלה בשפל הציבורי והפוליטי החמור ביותר של כהונתו הקצרה, צונח בסקרי דעת הקהל ונראה חסר אונים מול משבר כלכלי ובריאותי, גלי הגירה בלתי-חוקית וכאבי ראש רבים אחרים בבית הנבחרים ובמפלגתו הבורחת שמאלה. הבריחה האמריקנית המבישה מאפגניסטן הייתה רק הסיכה האחרונה בבלון ה"נורמליות".
בדומה לפארסה הנקראת ממשל ביידן, גם ממשלת ישראל ה"נורמלית" מציגה מאז הקמתה שרשרת מחדלים בלתי נתפסת בכל התחומים בעודה מושכת הרחק שמאלה. מגפת הקורונה משתוללת כמעט ללא הפרעה, המתיחות הביטחונית בחזיתות השונות עשוי להתלקח כל רגע, בזמן שאיראן דוהרת לפצצה, ובתחום המדיני שר החוץ וחבריו עושים כל טעות אפשרית בדהירה חזרה אל "התהליך המדיני" חסר התוחלת.
כל זה לא הפריע ללפיד המנותק להצהיר את הקביעה המדהימה כי "כל העולם רוצה ללמוד את המודל החדש", מודל בו כל אי-הסכמה תיפתר בכך ש"נעבוד על זה ביחד, בשקט, נגיע להסכמות בין ימין לשמאל".
חדש? לא בדיוק, מכיוון שגם כאן מדובר בהעתק כמעט מדויק של דברי ביידן בבחירות לנשיאות, אז הבטיח שוב ושוב שיוכל לעבוד בשיתוף פעולה עם המפלגה הרפובליקנית לאחר טראמפ. ובדיוק כפי שביידן נכשל בכך, גם בממשלת בנט אנו רואים כי כל אי-הסכמה מסתיימת תמיד בניצחון השמאל השולט בה בפועל. ובוודאי אין שום דבר "נורמלי" בצעדים כמו דריסת האופוזיציה בכנסת, הקמת ממשלה מנופחת וחלוקת ג'ובים, הכלת מתי הקורונה, קידום חוקים פרסונליים אנטי-דמוקרטיים או הדחת שומרי סף.
ואיך אמור להתבצע השינוי הגדול? על פי לפיד, כאשר חגג את העברת תקציב הגזרות בקריאה ראשונה והסביר את העלאות המיסים בניגוד להבטחות, "עשינו צעדים שקשורים לשינויי התנהגות של הציבור". פעם נוספת – חיקוי מושלם של ביידן שהבטיח "להנדס מחדש את היסודות של אמריקה" באמצעות גזרות כלכליות. לאור כל זאת, טענתו של לפיד כי "עמדנו במילה שלנו" נראית מגוחכת עוד יותר כאשר באמת בודקים מה הבטיח ומה מכך קיים – אפס עגול, כפי שהראה במדויק גיא זהר.
באופן מעוות למדי, נאומו הפומפוזי של לפיד אמש סימל במדויק את מאה הימים הראשונים לממשלה. בזמן שמסביב הכל בוער השרים טסים, מצטלמים ונואמים, נהנים מחיפוי תקשורתי מלא ובטוחים שמילות קסם כמו "נורמליות" יעזרו להעלים את המציאות העגומה. הממשלה כולה, כך נדמה, מרחפת לה ביקום יח"צני מקביל ועליז. "זו רק ההתחלה", הבטיח לפיד אמש, והדבר הנורמלי ביותר לעשות כרגע הוא לחשוש מאוד לגבי ההמשך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו