הכול כדי להחליף את נתניהו: ההימור של גוש השינוי

כל האינדיקציות מראות שמכל בחינה אפשרית - פוליטית, אידיאולוגית, נפשית - ראשי גוש השינוי מוכנים למהלך קיצוני. חלקים גדולים בתקשורת מבטאים כמיהה בוגרת לממשלת אחדות. רבים מבין העיתונאים המזוהים עם "גוש השינוי" הפנימו שהבחירות הסתיימו, ועברו לדבר על אחדות. אפילו ממשל טראמפ עומד להפציר בהם ללכת לממשלת אחדות.

אני חושב שהשיח הזה נופל על אוזניים ערלות. גוש השמאל מתייחס במלוא הרצינות להבטחתו למגר את בנימין נתניהו ואת שלטון הימין, לפני כל דבר אחר. הוא מחויב למטרה הזו הרבה יותר מאשר למטרה שמאחדת את רוב הציבור השפוי בישראל: מיגור משמרות המהפכה.

אין מה להתפלא על כך. מלכתחילה אין ל"גוש השינוי" שום דבק אידיאולוגי, רעיוני או ערכי שמחזיק את הסיפור המשותף - למעט השאיפה לסלק את נתניהו. הם יכולים לקרוא לזה "הגוש הליברלי" או "הגוש הדמוקרטי" או "גוש הריפוי" או "ברית המשרתים" - אבל אין שום מטרה לאומית, ממלכתית, מדינית, אסטרטגית, חברתית או אזרחית מוסכמת. יש להם יעד אחד: להעיף את נתניהו.

זו עילת הקיום שלהם

זו לא רק עילת הקיום שלהם, זה גם בסיס התמיכה שלהם, בעיקר בתוך המערכות מעצבות התודעה שמחזיקות את הבלון הזה באוויר. התקשורת הפסיקה מזמן לשאול שאלות מהותיות על הדרך שבה תתפקד ממשלה שמורכבת מניגודים אידיאולוגיים חריפים, כפי שהיא מעולם לא התעמקה בביצועיה של ממשלת השינוי הקודמת ובנסיבות התפרקותה המהירות.

האם שמתם לב איך בתוך 24 שעות נמחקה התביעה לשוויון בנטל? בנסיבות שנוצרו, כך מסבירים מובילי דעה בגוש, אפשר להפר הבטחות, ואם יהיה צורך - להכניס את יהדות התורה ולדחות את הטיפול בגיוס לעתיד. איך כתבה שלי יחימוביץ? "סוגיית הגיוס היא לא הכי חשובה".

כל האינדיקציות מלמדות שראשי גוש השינוי הולכים לתת לממשלת מיעוט בתמיכת הערבים את הצ'אנס של החיים שלהם. השאלה היחידה היא אם זה יתרסק לפני או אחרי הקונפליקט האסוני שהם ימיטו על החברה הציונית השפויה

האם שמתם לב איך ירדה מסדר היום הכמיהה לחברה ליברלית, חילונית, פתוחה? פתאום יש ברית עם מפלגות שסדר יומן הוא אולטרה־שמרני, דתי־פונדמנטליסטי, מנוכר לזכויות נשים ולהט"בים. זה, למעט חד"ש, אופיין האמיתי של המפלגות הערביות, בדגש על רע"מ.

פטרוני גוש השינוי, דוגמת אהוד ברק או קובי ריכטר, מפעילים את כל כובד משקלם על מימוש התוכנית הנועזת. חיילי השטח שלהם, כמו שקמה ברסלר או משה רדמן, כבר מתארגנים ליצירת לחץ ציבורי, הפגנות, וכמובן - טיפול אישי בח"כים סוררים, כדי לוודא שאין עריקים. ביממות האחרונות, 67 המנדטים של השמאל והמפלגות הערביות הפכו לנגד עינינו לגוש מוצק, קוהרנטי, אורגני ומגובש, תחת הכינוי "גוש מתנגדי נתניהו, שניצח את 53 המנדטים של נתניהו". זה הנרטיב החדש.

זו לא רטוריקה קיצונית של נציגי מפלגת הדמוקרטים - זה בסיס ההסכמה, החוזה האמיתי, שביסוד מה שמכנה את עצמו "גוש השינוי". זה השינוי שעליו הם התחייבו. זה לוז מצעו של יאיר גולן, אבל גם של נפתלי בנט ויאיר לפיד, של גדי איזנקוט ושל אביגדור ליברמן.

ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר

תרחיש של ממשלת מיעוט תוך הישענות על רע"מ היה לחלוטין בשרוול, וכבר עבר את כל הפרוצדורות מעניקות הלגיטימציה. אלא שקרתה תקלה: אפילו רע"מ לא מספיקה, וכעת צריך להישען על מפלגה ערבית נוספת, ואולי אפילו לגייס מבחוץ תמיכה של מפלגה חרדית. התרחיש הזה נשמע לכם הזוי - אבל לא להם.

ובנקודה הזו צריך להזכיר: גם ממשלת השינוי בתמיכת רע"מ נראתה כמו תרחיש הזוי ב־2021. היא נתפסה כבלתי אפשרית, כהתאבדות אלקטורלית של ממש, בעיקר אחרי מהומות שומר החומות. חלקנו האמנו לשקרים של ראשי המפלגות בגוש, שהרגיעו את הציבור במסר: "ממשלת השינוי ירדה מהפרק".

אבל בחלוף ההלם - הם עשו את זה כמו גדולים. למרות מחאות, למרות הפצרות של בוחריהם, למרות תחינותיהן של משפחות שכולות, למרות עריקות של ח"כים. הם הלכו על זה, וסיפרו לעצמם שהם כותבים סיפור לאומי חדש, שהם בונים גשרים, שהם שוברים תקרות זכוכית, שהם מצילים את האומה. ואגב, הם גאים בזה עד היום.

והם בהחלט מסוגלים לעשות את זה גם עכשיו. וגם עכשיו הם יספרו לעצמם את אותם דברים - ובעיקר יקבלו גיבוי מלא מצד מוקדי הכוח בחברה הישראלית. הכסף הגדול יהיה איתם. בסופו של דבר, התקשורת תתמוך בהם. מערכת המשפט בוודאי תהיה איתם, וגם מערכת הביטחון תנשום לרווחה כשאחד משלה, איזנקוט, יחליף את שנוא נפשה, נתניהו. הם יבטיחו לעצמם שזה רק צעד ראשון, ושתכף יגיעו עריקים שיהפכו את ממשלת המיעוט למעט יותר לגיטימית. הם יסבירו שעוד רגע יהיה מרד בליכוד, ואז, בלי נתניהו, גם 27 מנדטים ליכודיים יצטרפו אליהם.

והם יעשו את זה בעיקר כי הם נואשים. תוצאות האמת מבהירות מעל לכל ספק: לא תהיה להם הזדמנות נוספת. במיצוי כל הכוחות הלוגיסטיים, המשאבים התקשורתיים, הממון והמוטיבציה, ועם רכבת אווירית של מצביעים מחו"ל - הם לא מצליחים לחלץ אפילו תיקו. הדמוגרפיה לא איתם, ועכשיו מתברר שגם השליטה על מערכות עיצוב התודעה לא עוזרת. זהו שורש המכה המוראלית, וזו הסיבה שמבחינת איזנקוט, בנט, לפיד וליברמן - יש מקום לצעדים נואשים.

הזוי? גם "ממשלת השינוי" בתמיכת רע"מ נראתה כמו תרחיש מופרך אחרי שומר החומות. אבל הם הלכו על זה למרות הפצרות בוחרים ומשפחות שכולות, וסיפרו לעצמם שהם כותבים סיפור לאומי חדש

השאלה היחידה היא אם זה יתרסק ויתפוצץ לפני שהם יצליחו לממש את זה, וכמה אסוני יהיה הקונפליקט החברתי שהם ימיטו עלינו. אבל שלא יהיו אשליות: כל האינדיקציות מלמדות שהם הולכים לתת לזה את הצ'אנס של החיים שלהם. שיהיה להם בהצלחה - הם כותבים את הקאמבק של נתניהו.