בית המשפט העליון | צילום: אורן בן חקון

המאבק על זהות העם: בחירות 2026 יהיו על שלטון בג"ץ וחלוקת הארץ

מנטרול רצון הבוחר בידי בג"ץ ועד הדחיפה המסוכנת לחלוקת הארץ, הבחירות הקרובות הן הכרעה גורלית על ריבונות העם, על הזהות היהודית ועל ביטחון המדינה

1. שלא ברצוננו התרגלנו לשלילת רצון הבוחר באמצעות בג"ץ. אם פעם תומכי ההפיכה המשפטית הסתתרו מאחורי הטענה שסטטיסטית בג"ץ ממעט להתערב בחוקי הכנסת ובהחלטות הממשלה (טענה לא נכונה, מכיוון שהמון חוקים לא הגיעו לידי גמר מחשש לפסילתם בבג"ץ), הרי כיום זה הפך להיות חלק מסדר קבלת החוקים: מי שמאשר או פוסל את החוק אינו הריבון - כלומר, הכנסת בשם העם - אלא בית המשפט, שהפך להיות בית עליון פוליטי מעל הכנסת. זאת, כמובן, מבלי שהסמיכו אותו לכך.

הנה רשימה חלקית של חוקים שבית המשפט הקפיא או שממתינים להחלטתו: חוק פיצול תפקיד היועמ"ש, חוק לשכת עורכי הדין, חוק אי־מעצר תלמידי ישיבה שתורתם אומנותם (החוק לא מונע מעצר של מי שלא לומד), חוק התקשורת של השר קרעי, חוק יסוד: לימוד התורה, חוק המחלקה לחקירת שופטים, התיקון בחוק להרכב הוועדה לבחירת שופטים, חוק המאפשר הפרדה מגדרית באקדמיה, חוק שלילת קצבאות מהורים למחבלים קטינים, חוק נגד העסקת מורים שלמדו במוסדות הרש"פ, חוק בוררות אזרחית בבתי הדין הרבניים ועוד.

2. כאשר מונטסקייה דיבר במאה ה־18 על הפרדת רשויות, איזונים ובלמים, הוא התייחס גם לבלמים על הרשות השופטת. מה מרסן כיום את השופטים, אם הם יכולים לשפוט כל דבר, כולל חוקי יסוד, בשם עקרונות מעורפלים של שיטת־על כלשהי שהמציאו? אחזור בפעם האלף: מה מונע משופטי בג"ץ לפסול את חוק השבות, בטענה שהוא סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? שום דבר, למעט רצונם הטוב של השופטים. בכנסת הבאה ימונו תשעה שופטים חדשים לעליון. הבחירות הנוכחיות מתקיימות גם על זה: מי הריבון - העם או אוליגרכיה משפטית.

בהרב-מיארה, צילום: אורן בן חקון

3. יותר ויותר שומעים קולות במחנה איזנקוט ובמפלגת הדמוקרטים, שאינם מתביישים לשאת ברמה את דגל חלוקת הארץ - כלומר, תמיכה בהקמת מדינה פלשתינית על גב ההר. אלה אנשים המדברים גבוהה־גבוהה על "טבח 7 באוקטובר" ומאשימים בעיקר את הממשלה, ואולי גם את הצבא ושב"כ. טעות. הקונספציה שהובילה לטבח הונחלה לאחר מלחמת ששת הימים, כאילו שורש הסכסוך הוא לאומי־טריטוריאלי. הסכמי הדמים באוסלו הכניסו לארץ עשרות אלפי מחבלים שצוידו בנשק ונתבקשו להגן עלינו... מפניהם. וכמו לא הספיקו הניתוק מהמציאות, פיגועי ההתאבדות, האינתיפדה השנייה וחשיפת שקרי ערפאת ואבו מאזן, הם המשיכו לדחוף את הקונספציה עד אבסורד והפילו עלינו את ההתנתקות: חורבן יישובי גוף קטיף וצפון הרצועה והפקרתם להתעצמות חמאס, תוך הפיכת דרום הארץ לבן ערובה של הנאצים החדשים בעזה. זה שורש טבח 7 באוקטובר.

4. עזה נמצאת בגובה פני הים, וחטפנו ממנה 20 שנות מלחמה וטבח מזעזע. רמאללה נמצאת בגובה של כ־900 מטרים ומשקיפה על מרכז הארץ במרחק אפסי במונחים אסטרטגיים. חלוקת הארץ פירושה הקמת ח'ליפות אסלאמיסטית ג'יהאדיסטית על גב ההר, שתהיה "עזה על סטרואידים". אגב, הפלשתינים מעולם לא הסכימו לחלוקת הארץ, ובכל מקרה דיברו על ירושלים המזרחית כבירתם. האם היהודים תומכי המדינה הפלשתינית מסכימים לחלוקת ירושלים? לצורכי הבחירות הם ישללו זאת, אבל ב"רגע האמת" יסכימו, כפי שאהוד ברק ואהוד אולמרט הסכימו לחרפה הזאת.

פריצת הגדר ב-7 באוקטובר, צילום: IMAGO/APAimages via Reuters Conn

כיצד חוזרים על האיוולת הזאת שוב ושוב? החכם במשלי דיבר על התופעה: "(גם) אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת (החיטים) בַּעֱלִי - לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ". לא משנה כמה מכות יחטוף האוויל, שהחלטותיו השגויות החריבו אותו - הטיפשות לא תתקלף מעליו. הסיבות קשורות למאבק אחר שהזכרתי - המאבק על זהות העם היושב בציון. שומרון, יהודה וירושלים מסמנות את המסומן האולטימטיבי: הזהות היהודית, התנ"ך, אלוהים, הארץ המובטחת ועוד מושגי ערך, שתומכי חלוקת הארץ מבקשים זה שנות דור להתנתק מהם. במיוחד על זה מתקיימות הבחירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...