הודעתם המחודשת והמהדהדת של השופטים, שלפיה יש למחוק את אישום השוחד בתיק 4000, היא קריאת השכמה מאוחרת למערכת אכיפת החוק. כדי להבין את עומק השבר יש לנתח את פסיקת השופטים לא דרך פריזמה פוליטית אלא דרך היסודות המשפטיים שהולכים ומתפרקים לנגד עינינו.
העובדה שהשופטים המליצו שוב על מחיקת סעיף השוחד, בדיוק כפי שהמליצו לראשונה ביוני 2023, מלמדת שהם לא רואים שום סיכוי להרשעה בעבירת השוחד. מאחר שבשלב זה אנו מצויים לאחר פרשת התביעה ולאחר שהסתיימה עדות נתניהו, הרשעה בשוחד ירדה מן הפרק. יתרה מכך, התייחסות השופטים אומרת כי אינם סבורים שסיכויי ההרשעה בעבירה הנוספת, מרמה והפרת אמונים, גבוהים בהכרח.
מבחינה משפטית, הקושי העמוק שמצאו השופטים בהוכחת נסיבות עבירת השוחד לא נעצר שם, והוא צפוי להקרין גם על סעיפי המרמה והפרת האמונים בתיק 4000. נראה כי השופטים התרשמו שנתניהו הפריך לכל הפחות את הטענה המרכזית בדבר "היענות חריגה" לסיקור אוהד מצד אלוביץ'. קושי זה מקעקע גם את עבירת הפרת האמונים, שכן שתי העבירות נשענות על אותו רכיב עובדתי. זאת עוד לפני שהזכרנו את העובדה שהתזה המשפטית כולה, ולפיה סיקור אוהד או פניות לסיקור מהווים "מתת" לצורך עבירת שוחד, טענה תקדימית ומאולצת, מעולם לא עמדה למבחן במשפט הפלילי בישראל.
התקדימיות הזו אינה נחלת תיק 4000 בלבד, והיא מקבלת ביטוי ברור גם בפרשת תיק 2000 שגם הוא מושתת על טענת סיקור אוהד. במקרה זה מופרכות הטענה בולטת במיוחד, שכן לא זו בלבד שנתניהו לא נעתר להצעותיו של נוני מוזס, אלא שהוא אף הקליט בעצמו את השיחות עימו - אקט שאינו מתיישב עם כוונה פלילית של קבלת טובת הנאה או הפרת אמונים. בנסיבות ראייתיות אלו יהיה קשה מאוד לבסס הרשעה פלילית מעבר לכל ספק סביר.
אמירת השופטים בשלב הנוכחי של סיום עדות נתניהו לא נועדה רק להוריד מהשולחן את סעיף השוחד - החמור בסעיפי האישום - אלא נועדה בראש ובראשונה לאותת לצדדים שמוטב כי ינהלו משא ומתן בעבירת המרמה והפרת האמונים בשלושת התיקים גם יחד.
בנסיבות אלה, ספק רב אם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, היה מקבל בדיעבד אותה החלטה גורלית ומגיש את כתבי האישום הללו, שגררו מדינה שלמה לכאוס שלטוני, חברתי ופוליטי.
כמו בסרט הקלאסי "דלתות מסתובבות", אפשר רק לדמיין כיצד היתה נראית המדינה ללא רעידת האדמה המשפטית הזו. כמה מערכות בחירות היו נמנעות מאיתנו? האם השבר החברתי המדמם, המלחמה הפנימית בין הרשויות והפגיעה האנושה באמון הציבור במערכת המשפט ובמשטרה היו נחסכים מאיתנו? ואם נוסיף את אפקט הדומינו, אפשר לחשוב על עוד תרחישים, גרועים בהרבה, שאולי היו נמנעים. המשפט שהתחולל שינה את פני ההיסטוריה הישראלית, וכעת, כשהתזה הראייתית של התביעה קורסת במגרש הביתי שלה, הציבור זכאי לשאול: האם המחיר המטורף ששילמנו כולנו היה שווה?
עו"ד נועם לאור הוא המשנה לראש לשכת עורכי הדין
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו