מס הסובלנות של טראמפ: מאזן הכוחות עוד ישתנה

אוף, אמא, רציתי לנסוע לווינה", סימסה לי הקצינה בלילה שבו נערכה למלחמת איראן השלישית, שתמה לאחר 17 שעות. הכרטיסים האלה בוטלו ונקבעו מחדש כבר שלוש פעמים: אחרי 7 באוקטובר, בזמן עם כלביא ועם פרוץ שאגת הארי. טיול במשפחה מגויסת? נראה אתכם. אבל חמש שעות לפני הטיסה צה"ל אישר לה לטוס, והמראנו.

בין אבני נגף לקייזרשמרן, צפיתי באיילה חסון מתראיינת אצל עמרי אסנהיים. "מה, אתה לא יודע שנצח ישראל לא ישקר?", ענתה לו כששאל אם המדינה תשרוד. וואו, ככה מדגמנים תודעה. הוא רק תהה אם תהיה לנו תקומה, והיא רק הזכירה את התשתית לחיים שלנו. מי שאוהב את הילדים שלו באמת - שישנן להם את זה עוד כשהם בבטן. נצח ישראל לא ישקר, או בשפה פשוטה: אלוהים איתנו. יש אמת לאומית והיסטורית אחת, וככל שנדבק בה - נוכל לנצח. הכל עניין של תודעה. אם תרצו - אין זו אגדה.

קראתי שבמוזיאון היהודי מוצגים לראווה אופניו של תיאודור הרצל. אני חולה על הרצל. מעריצה אותו ואת רוחו, כמו חב"דניקים את הרבי מלובביץ'. אפילו תליתי תמונה שלו בסלון. האופניים בדיוק נלקחו, אמרו לי הסדרנים במוזיאון כששאלתי איפה האוצר. הושאלו לתערוכה אחרת. אבל באותו מוזיאון ששוטח את תולדות יהודי וינה נתקלתי בכתב הסובלנות. למדנו על זה בכיתה ח' בבית הספר, אבל פתאום הכל התחבר.

יוזף השני, שליט הרייך הראשון, שחלש על גרמניה ואוסטריה ועוד מדינות במרכז אירופה, החליט לפתור את הבעיה הזאת של היהודים. הוא ניסח אמנה מבריקה ומניפולטיבית להפליא - היהודים ישלמו מס, ובתמורה אנחנו נהיה סובלניים כלפיהם. החוקים החדשים התייחסו בעיקר ליהודים היותר נסבלים בווינה - אלה שיש להם מספיק כסף. לראשונה הם הורשו ללמוד באוניברסיטה (רק חלק מהמקצועות), להפסיק לענוד את הסרט הצהוב שסימן אותם (אדולף לא המציא שום דבר), לגור באזורים בווינה שעד אז נאסרו עליהם (בתנאי שלא ירכשו את הדירות) ועוד, כל זאת - בכפוף לוויתור על הזהות היהודית. אסור בתי כנסת, אסור לקיים קהילה תוססת, אין רבנים, יש רק משגיחי כשרות מקומיים.

היהודים הנאורים התלהבו, ובאופן פרדוקסלי, אחד מהם - נפתלי הרץ וייזל - קרא ליהודים לחבק את יוזמת הסובלנות של השליט בשתי ידיים במאמרו "דברי שלום ואמת".דונלד טראמפאיזה אוקסימורון זה "מס של סובלנות", נכון? אם אתה מטיל מס, אתה לא סובלני. זה אבסורד ממש כמו "שטחים תמורת שלום" - אם אתה רוצה שלום, אתה לא דורש שטחים בתמורה להסכמתך הזמנית לא לרצוח את השכנים שלך. אבל הזילות של מונחי הסובלנות והשלום - כשזה מגיע ליהודים - מלווה את העולם עוד לפני המאה ה־19, וגם אחריו. בכל מערכת יחסים שהתחילה בניצוצות והידרדרה למחוזות הניצול והתלות, בדיעבד הצדדים ידעו לשים את האצבע על הרגע שבו היתה הזדמנות לשוויון ולצדק, אבל הצד המנוצל לא שמר על הגבולות של עצמו, והצד החזק דרס אותו.

מול הממשל האמריקני, אפשר לשים את האצבע על רגע פרדוקסלי מכונן אחרי 7 באוקטובר: כשביידן אמר "Don't". "פשוט אִמרו לא", שידלה אותנו סדרה מצוירת בטלוויזיה החינוכית בילדותנו, אך עברו הימים - והנה מוטלות גופותינו ופנינו שונו. ה"Don't" הזה היה שלנו! היינו צריכים לומר אותו לערבים שטבחו ולאמריקנים שדרשו מאיתנו סובלנות. איזה אבסורד, כשביידן אמר את ה"Don't" הוא פנה אל הערבים - אבל בעצם העביר מסר ליהודים: שלא תעזו לעשות את מה שאמריקה היתה עושה במקומכם. במקום לגבש אם הזהות שלנו כאומה שיש לה זכות קיום, המשכנו להשליך את יהבנו על יזיזים אמריקנים ולא לעשות עבודה עצמית. 

כשיו טראמפ מנסה עלינו את הטריק הידוע של שליטי החוץ, טריק שראשי ממשלה שמפחדים מנצח ישראל משתמשים בו כתירוץ: בזירה הבינלאומית דורשים מאיתנו מס סובלנות, ואין ברירה אלא לשלם אותו. קוראים לזה פרוטקשן. אנחנו משלמים את המס הזה לכל מי שמבטיח שקט ומשהה את הרפש. סובלנות אמיתית היא חיבור לזהות שלנו, והידיעה שרק בנו תלויה עצמאותנו. מאזן הכוחות ישתנה כשנדע להאמין ולתווך החוצה את העובדה שאת הגבולות שלנו מוכרחים לכבד. שנצח ישראל לא ישקר. שאם נרצה אנחנו מסוגלים.

הרב של חב"ד בווינה ביקש שאגיע לסעודת השבת כדי לומר דברי תורה לאורחים הרבים שמתקבצים שם. הסכמתי בכיף, ורק תוך כדי שאני נואמת בלב הרובע השני, קלטתי: זה לא רק שאני אישה ורב חסיד ביקש שאגיד דברי תורה - זה גם התוכן. התחלתי בשכן לשעבר, הרצל, שהיה משיחיסט של מדינה - ואף חרדי לא היסה אותי. סיפרתי איך במלחמת ששת הימים המשיחיסטים החילונים עוזי נרקיס ומוטה גור שחררו את ירושלים מתוך תודעה היסטורית, וכולם הקשיבו בהערצה לגיבורי הר הבית. קישרתי למשיחיסטים יהושע וכלב, שבפרשת השבוע דבקים בנצח ישראל ומתעקשים שאפשר לכבוש את הארץ, וקישרתי לרבי מלובביץ', שחולל מהפכה של תודעה יהודית ושיום הסתלקותו חל השבוע.כשסיימתי מחאו לי כפיים.

הרב המקומי תיקן אותי רק בנקודה אחת: אין דבר כזה "חילונים", הוא אמר, יהודים הם יהודים. וואלה. הידיעה שנצח ישראל לא ישקר משותפת לכל מי ששמו הודגש פה בכותרת: מנהיגים זרים ניסו להילחם בזה, מנהיגים ישראלים יודעים לנצח בזכות זה. כשרומסים את הגבולות שלנו, את החיילים שלנו, את המדינה שלנו - המפתח לניצחון טמון ביכולת לממש את האיום: Don't.