"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דז'ה וו: זה כבר קרה לנו באיראן - הרבה לפני שאתם זוכרים

בפעם המי־יודע־כמה, מוכח שוב שהמקורות היהודיים הם החומר האלסטי ביותר בעולם • העובדה שסטטוס המתיחות הביטחונית משתנה בדיוק בתאריך שנקוב במפורש בתנ"ך - ולא זו בלבד, אלא בהקשר של תשועה והצלה - יכולה ממש לרגש

,עודכן
0השמעה
תושבים במקלט בתל אביב, 8 ביוני, צילום: גדעון מרקוביץ

ברגע שנשמעוצלילי ההתרעה הראשונה בסיבוב הזה, מאות אנשים בכל רחבי הארץ קפצו, ובמקום לצעוק בלב "אוי", הם צעקו: "כ"ג סיוון!". והאמת? העובדה שסטטוס המתיחות הביטחונית משתנה בדיוק בתאריך שנקוב במפורש בתנ"ך - ולא זו בלבד, אלא בהקשר של תשועה והצלה - יכולה ממש לרגש.

מה קרה בכ"ג בסיוון? "וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב... אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם..." (אסתר ח).

כ"ג בסיוון הוא היום שבו על פי מגילת אסתר יצאו "הצווים השניים". סיפור המגילה מתחיל בזממו של המן להשמיד את היהודים. הוא מצליח לשכנע את המלך אחשוורוש, בעזרת שלמונים, להשמיד את היהודים שנמצאים בכל מדינות מלכותו, והמלך אכן מוציא צו המורה לעשות כן - אבל אז, בצירוף אירועים ניסי שמתחיל עוד קודם לכן, אסתר המלכה מצליחה, לצד מרדכי היהודי, להביא לכתיבתם של צווים חדשים, המתירים ליהודים להקדים במכת מנע ולפגוע באויביהם. זאת, משום שאת הצווים המקוריים לא ניתן לבטל.

כל זה קרה היום, ממש בכ"ג בסיוון, על פי הכתוב במפורש במגילה. כבר חודש מדברים בכל רשת אפשרית על כך שהיום הזה הוא "מסוגל" - והנה זה קרה.

מה קרה? ובכן - תלוי את מי שואלים.

בפעם המי־יודע־כמה, מוכח שוב שהמקורות היהודיים הם החומר האלסטי ביותר בעולם. קחו את בוקר יום שני כ"ג בסיוון. מטח הטילים מאיראן הוא לא בדיוק "הצווים השניים" ותשועת היהודים - אבל רגע, הרי זה התחיל בתקיפה הישראלית, שהיא־היא הצווים השניים!

אבל שנייה, המתקפה הישראלית כבר התרחשה לפני שלושה חודשים, בסמוך לפורים המקורי, ממש בשבת זכור (שגם זה היה סמלי ומרגש), והיא לא חיסלה את האיום! נכון, אבל כאז כן היום המן־חמינאי נתלה כבר בסיבוב הראשון. אבל זה לא סגר את הסיפור! צריך גם את השלב השני, של המכה הגדולה!

וכך זה הולך ומתקשקש עד שהנפש יוצאת - אבל תודו שההשוואה כל כך יפה, כולל נושאי התפקידים: אחשוורוש, בגתן ותרש, ויזתא, האחשדרפנים והפחות, ואפילו הפחות־פחות (דמיינו כאוות נפשכם), אם רק נדע לקחת את זה כמדרש נעים ומעודד ולא כפקודת יום.

הצידוק לכל תקיפה ישראלית באיראן לא מצוי במגילת אסתר, אלא הרבה קודם לכן, בספר שמות ובספר במדבר, בפסוקים שמהם לומדים בתלמוד את הכלל הבסיסי "הבא להורגך השכם להורגו".

והאמת? עוד קודם לכן, בסברה הפשוטה והישרה, האנושית והמוסרית, הגורסת כי מדינה צריכה להגן על עצמה מפני החפצים בהשמדתה. נקודה. ההשוואות הדרמטיות לאירועי המגילה הניסיים רק מחלישות את העמדה המוחלטת הזו, ולא מחזקות אותה בשום צורה.

אמנם חשוב להזכיר את אירועי המגילה, אבל לא רק בכ"ג בסיוון ולא רק בי"ד באדר, אלא מדי יום ביומו: "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

קובי אריאלי

בעל טור במגזין

כדאילהכיר