"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
יורש במוקטעה: פת"ח בדרך לשלטון משפחתי
מינוי יאסר עבאס לוועד המרכזי נתפס כהכשרת הקרקע לירושת אבו מאזן ומעמיק את תחושת השחיתות והקיפאון ברשות הפלסטינית
אבו מאזן. יש המשכיות | צילום: רויטרס

יורש במוקטעה: פת"ח בדרך לשלטון משפחתי

מינוי יאסר עבאס לוועד המרכזי נתפס כהכשרת הקרקע לירושת אבו מאזן ומעמיק את תחושת השחיתות והקיפאון ברשות הפלסטינית

ג'לאל בנא
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הבחירה ביאסר עבאס, בנו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), לחבר הוועד המרכזי של ארגון פת"ח, ממחישה עד כמה הארגון שולט ברשות הפלסטינית ובמנגנוניה האזרחיים והביטחוניים. זה לא עוד מינוי פוליטי שגרתי במסדרונות המוקטעה ברמאללה - מדובר באירוע דרמטי שלא משך תשומת לב תקשורתית וציבורית עולמית גדולה, אך שמהווה קו פרשת מים, ושמסמל יותר מכל את התהליכים העמוקים והמדאיגים המתרחשים כיום בזירה הפוליטית הפנים־פלסטינית, ובזירה המדינית המזרח־תיכונית כולה.

הבחירה התמוהה הזו מגיעה, כצפוי, תחת צילו הכבד של המנהיג הקשיש. אבו מאזן בן ה־91 מנווט את הרשות הפלסטינית ואת מנגנוני הביטחון שלה ביד רמה לפי אינטרסים אישיים כבר יותר משני עשורים, ועושה זאת ללא בחירות דמוקרטיות, ללא שקיפות ותוך רמיסת כל בדל של ביקורת ציבורית. כעת, ברור לכל בר־דעת כי הכתרתו של עבאס הבן, כבר בגיל 64, מסמלת את הבאות בכל הקשור לתוכניות העתידיות של הנהגת הרשות: הבטחת המשך השליטה האבסולוטית של משפחת עבאס במוקדי הכוח הפלסטיניים, ובדומה לעבאס האב שממנה את בנו - גם עבאס הבן ימנה את בנו בבוא היום.

יאסר מחמוד עבאס (מימין) ואביו אבו מאזן // צילום: אי. פי , צילום: .

יאסר עבאס הוא איש עסקים מהגדולים והחזקים ביותר בגדה המערבית. עסקיו הפרטיים חולשים על זיכיונות בלעדיים בתחומים רבים בשטחי הרשות, ועד כה הוא הקפיד לשמור על מרחק ציבורי מהקלחת הפוליטית, וכניסתו הנוכחית ל"מועצת המהפכה" ולוועד המרכזי של פת"ח לא נועדה בשום דרך לשרת את העם, אלא לסלול עבורו מסלול מהיר וישיר לירושת כיסאו של אביו, ולהערכתי זו דרישת האב יותר מאשר דרישת הבן.

ביקורת נוקבת

מהלך זה עורר מייד גל חסר תקדים של ביקורת נוקבת מצד הציבור הפלסטיני. הציבור מביט באכזבה בפת"ח, שרוב חברי הנהגתו חצו מזמן את גיל 75, ומבין בצער כי התנועה אינה מעוניינת ברפורמות, אינה חפצה בצירוף צעירים או בבניית דור עתיד, ובוודאי שאינה מתיימרת עוד לייצג את שאיפותיו של העם הפלסטיני בזכות להגדרה עצמית או לבניית מדינה.

המבקרים, ובצדק רב, רואים בבחירה בבן הכשרה פוליטית מלאכותית כדי לרשת מנהיג שבמשך שלושה עשורים נכשל באיחוי הקרעים הפנימיים ובמיגור השחיתות הממסדית. המתנגדים מדגישים כי יאסר עבאס חייב את עושרו הכלכלי אך ורק לייחוסו המשפחתי, וכי הוא נעדר כל ניסיון ארגוני או פוליטי בתוך התנועה שבה נבחר להנהיג. בעידן שבו הרשות פועלת ללא שקיפות או ביקורת חיצונית, כניסתו של טייקון עסקי לפוליטיקה מעלה חשש כבד כי האינטרסים הכלכליים המשפחתיים תמיד יועדפו על פני האינטרס הציבורי, מה שיעמיק את השחיתות במוסדות השלטון.

בסופו של דבר, עיקר הזעם הציבורי מופנה כלפי עבאס האב והבן גם יחד. הציבור הפלסטיני אינו מלין רק על הנפוטיזם, אלא גם על המגמה הכוללת: הנהגת פת"ח הנוכחית ממסדת את הסטטוס־קוו הקיים, והופכת את התנועה הלאומית למועדון משפחתי סגור המיועד למקורבים בלבד, תוך חיסול מוחלט של כל אופק לרפורמה פנימית או למהלכים מדיניים פרגמטיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...