"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האידיאולוגיה אבדה בין בנט 2021 לבנט 2026
בנט עשוי ליפול לבור שהוא עצמו חפר בפוליטיקה הישראלית • אפשר כבר לדמיין את שותפיו מסבירים לו שבנט 2026 זה הישג יפה, אבל בשלב ראשון תהיה רק חליפי
נפתלי בנט | צילום: אורן בן חקון

האידיאולוגיה אבדה בין בנט 2021 לבנט 2026

בנט עשוי ליפול לבור שהוא עצמו חפר בפוליטיקה הישראלית • אפשר כבר לדמיין את שותפיו מסבירים לו שבנט 2026 זה הישג יפה, אבל בשלב ראשון תהיה רק חליפי

פרופ' אשר כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

חזרה בלתי פוסקת על המונח "תיקון" בכל הטיה לשונית עומדת במוקד המסרים של מפלגת "בנט 2026", והדבר ניכר גם בהכרזה על האיחוד עם יש עתיד:"צעד גדול לתיקון המדינה" הם בישרו, ובכותרת אחרת זה תואר כ"איחוד גוש התיקון". כאשר בנט הציג כמה מהמועמדים לרשימתו, הם הוצגו כ"נבחרת התיקון".

יממה לאחר האיחוד: המכשול הלא צפוי של נפתלי בנט ויאיר לפיד

לפיד%3A "כדי לנצח בבחירות המרכז הישראלי כולו צריך להתייצב מאחורי נפתלי בנט" %2F%2F משה בן שמחון

מכיוון שעניינו המרכזי של האיחוד בנט־לפיד הוא בתיקון כשלים, כדאי להיזכר בשניים מהכשלים שבנט, העתיד להיות מוביל הרשימה החדשה, הנחיל למערכת הפוליטית: האידיאולוגי והמפלגתי.

מערכת פוליטית בנויה מרצפים אידיאולוגיים שונים בסוגיות הנתונות במחלוקת: דת ומדינה, כלכלה וחברה, שמאל מול ימין בתחום המדיני־ביטחוני, ועוד. המפלגות מסתדרות על פני הרצפים כדי לייצג עמדות ומדיניות רצויה. הבוחרים משקללים את עמדותיהם ביחס לסוגיות השונות ומצביעים בהתאם לכך. ללא שוק חופשי של דעות בשילוב מחויבות פוליטית בסיסית לאותן דעות, אין שום משמעות לתחרות המתנהלת בבחירות.

פוליטיקה מחייבת פשרות

ברור שפוליטיקה מחייבת פשרות, ובלתי אפשרי להגשים את כל ההבטחות. אולם גם במסגרת האילוצים והמגבלות מפלגה לא מוותרת על ליבת הזהות שלה, על הגרעין המהותי המגדיר את המפלגה. ימינה הפכה לבנט 2021 כאשר הפרה את המהות האידיאולוגית של המפלגה בישיבתה עם השמאל הרדיקלי ורע"מ. כאשר האידיאולוגיה מהבחירות נזרקת לפח, שוק הדעות שהוא הבסיס לדמוקרטיה נשבר.

הועלה הטיעון שהמהלך בוצע כביכול למען העם והמדינה. אם כך, מדוע לא לתת ללפיד את ראשות הממשלה כראש המפלגה הגדולה ואז לקבל תפקידים בכירים כמו משרדי הביטחון והמשפטים וליישם מדיניות ימנית? אלא שההישג האישי של ראשות ממשלה היה חשוב יותר מהאפשרות ליישם מדיניות ימנית במשרדים החשובים. סחיטת ראשות הממשלה אילצה להעביר את המשרדים החשובים למפלגות אחרות.

לפיד ובנט, ארכיון, צילום: Flash90 אוליבייה פיטוסי / פלאש 90

לכשל האידיאולוגי הצטרף הכשל המפלגתי. במערכת מפלגתית נורמלית יש מפלגות גדולות וסביבן גושים פוליטיים המתחרים ביניהם. המצב הזה מנוצל על ידי מפלגות ציר, שמתייצבות במרכז המפה כשחקן מפתח שבלעדיו לא תיתכן שום קואליציה לשום גוש. באופן טבעי, התגמולים המוצעים לשחקני המפתח הם גבוהים. כך קיבלו מפלגות קטנות את תפקידי המפתח של האוצר, הביטחון ועוד תגמולים מעבר לכוחן.

בממשלת בנט־לפיד נפל דבר בישראל. מפלגת הציר על הרצף ההרסני רק ביבי־רק לא ביבי, עם שבעה מנדטים בלבד, החמישית בגודלה, זכתה בראשות הממשלה. סביר להניח שממש עתה חלק מהשחקנים אומר לעצמו: מדוע לא אנחנו? אולי בפעם הבאה נמצא לא רק שניים אלא שלושה שחקנים שדורשים את ראשות הממשלה. ובכלל, אם ממשלת חילופים, למה שלא יהיו, כמו בכדורגל, כמה חילופים?

וכעת בואו נהפוך את התסריט של 2021, כדי להבין את עומק הצביעות וההתחסדות. נדמיין לרגע במקום בנט את מרב מיכאלי עם שבעה מנדטים, בדיוק כמו לבנט, עוברת צד ב־2021. תמורת הענקת הרוב לליכוד ולגוש הימין, כולל בן גביר, היא זכתה בתפקיד ראש הממשלה בממשלת חילופים עם נתניהו, שאמור להמתין לתפקיד מחצית הקדנציה.

ההסברים שלה יהיו שמדובר בהצלת המדינה מבחירות חוזרות ונשנות, בהחזרת מפלגת העבודה למעמדה ההיסטורי, ועוד הסברים בלשון זכר ונקבה מעורבבים.ות. הקוראים מוזמנים לדמיין את התגובות למהלך שכזה.

ובחזרה לימינו. בנט עוד עשוי ליפול לבור שהוא עצמו חפר בפוליטיקה הישראלית ב־2021. נניח רק לצורך הדיון שלמרכז־שמאל יהיה רוב כפי שנטען בחלק מהסקרים, וכן שמפלגת בנט־לפיד תהיה המפלגה הגדולה בגוש ואפילו בפער משמעותי.

אפשר כבר לדמיין איך שותפיו מסבירים לו שבנט 2026 זה הישג בהחלט יפה, אבל בוא, נפתלי, תהיה רק ראש ממשלה חליפי בשלב ראשון, כעת זמן "בנט 2021". ומבחינת ההוגנות, מדוע שלפיד עצמו לא יזכיר לבנט את החוב הישן מ־2021?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אשר כהן

פרופ' כהן הוא מומחה למדעי המדינה, ממובילי תנועת "נקראים לדגל"

Load more...