הנרצחים דסטאו צ'קול וימנו בנימין זלקה | צילום: ללא

גם השכול הזה הוא של כולנו: המלחמה בתוך הבית היא המשימה הגדולה הבאה

הרציחות בבאר שבע ובפתח תקווה אינן מתרחשות בבועה – הן הצד השני של המטבע של הביטחון • כשאויב מבחוץ מאיים עלינו, אנחנו מפעילים את כל התותחים; עכשיו הגיע הזמן להשקיע את אותה האנרגיה פנימה • חינוך לסובלנות לצד יד ברזל ואכיפה: כך נלחמים על חיי אדם בתוך הבית

השלב הזה שבו אנחנו באתנחתה מאירועי החוץ והביטחון, מאפשר לנו לכאורה הסתכלות פנימה. אבל גם אם היינו בעיצומה של המלחמה, היינו נדרשים למבט הזה.

הרציחות בבאר שבע, בפתח תקווה, של אנשים "רגילים" - לא לוחמים, ולא מול אויבים מבחוץ, אלא פה בתוך הבית. כחלק מהשגרה - הם אירוע שמכה אותנו בתדהמה. אירוע של אי־הסכמה, של אי־הבנה, של כעס, שנגמר ברצח, בנטילת חיי אדם.

זה לא קורה בבועה ריקה, זה לא קורה פתאום. זה קורה כי אנחנו צריכים להתחיל להתעסק בזה. מגיל מאוד צעיר, בכל השכונות, בכל המגזרים, בכל המעגלים. איך מתמודדים כשלא מסכימים, איך מתמודדים כשקשה, איך מתמודדים כשיש אי־שביעות רצון? צריך ללמוד להכיל את הכעס, לדעת לנהל שיחה.

כן, זה נשמע נאיבי, זה נשמע תמים, אבל זה מתחיל מגיל צעיר מאוד, וזאת משימה עמוקה של מערכת החינוך. התקופה האחרונה יצרה בוודאי המון לחצים והמון סיבות לחוסר יכולת לנהל את הקשרים האנושיים הפשוטים האלה, התקופה הזאת יצרה המון מתחים. אבל בסופו של דבר, חיי אדם ושקט הם חלק מהסיפור שלנו. אין לנו ברירה אלא לעסוק בכך יום־יום, שעה־שעה.

זה הצד השני של המטבע של עיסוק בשמירה על ביטחון האזרחים, באכיפה, בהבנה שמי שעושה דבר כזה - עושה מעשה חמור מאוד, והענישה תהיה כל כך קשה שאף אחד לא יעז להיות במקום הזה. עבודה חינוכית עמוקה ובו בזמן הרתעה ואכיפה חזקה מאוד, זה הסיפור.

עכשיו המשימה הגדולה שלנו היא העיסוק פנימה בתוך החברה הישראלית. בזה צריך לפתוח מהדורת חדשות, זה העתיד שלנו כאן.

כל אדם הוא עולם ומלואו. אנחנו יודעים אילו מאבקים עשינו בשביל להחזיר אנשים מהמלחמה, אילו מאבקים ניהלנו על כל אחד שלא היה איתנו - כדי שיחזור. וזה אומר שלא צריך לראות את מה שיש פה בתוך הבית כברור מאליו כשנלחמים על חיי אדם. גם זו מלחמה על חיי אדם, וכשהסכנה היא מבית, המשימה שלנו גדולה פי כמה וכמה.

כשמי שמסכן אותנו כישראלים הוא אויב מבחוץ, אנחנו מפעילים את כל התותחים, את כל הכוחות: עסקאות, צבא, מודיעין - כדי להציל, כי יש לנו סולידריות ואכפתיות. אנרגיה כזו, שדורשת פחות מאמץ, אנחנו מחויבים להפעיל פה בתוך הבית, כי זה שלנו. זו אחריותנו. זה לא הופך את האסון לקטן יותר. זה שכול שאין לו הילה, זה שכול שאין לו כבוד, זה שכול קשה, זה שכול עצוב, אבל גם הוא השכול שלנו.

דווקא בשבוע הזה, אחרי שהיינו בכל כך הרבה אזכרות ודיברנו הרבה על השכול, לפחות בשכול שתלוי בנו והוא פנימה חובתנו להשקיע ולעשות הכל כדי למנוע אותו. זה חלק ממדינה חזקה, זה חלק מהעצמאות, זה חלק ממשילות. וזה חלק מחינוך איכותי. זה המדד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...