גם היום הם שקופים: צדק לאחים השכולים

מאז תחילת המלחמה הוגשו יותר מ־60 הצעות חוק לתיקון חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) התש"י-1950, המסדיר את הזכויות של משפחות הנופלים במהלך שירותם בכוחות הביטחון. נכן לעכשיו, רק ארבע מתוכן הבשילו לחוק שנכנס לספר החוקים הישראלי, ובתוכן - תיקון 47 לחוק, שעבר בקריאה ראשונה ושנייה רק ביום שני האחרון.

אף אחד מאותם ארבעה תיקונים שנכנסו לספר החוקים לא הרחיב את הסיוע שניתן לאחים. אחד הרחיב את ההגנה בדיני עבודה, אחר קבע תגמולים חודשיים וסיוע נפשי לארוסות, והשניים הנותרים עסקו בעיקר באלמנות וביתומים, ומעט בהורים.

ראשית, חשוב לי לומר שאין בנכתב פה כדי לתקוף אף אחד מהנפגעים האחרים, ואני שמח שדואגים להם ושמעניקים להם סיוע. אני בא כדי להפנות זרקור אל האוכלוסייה שעד לא מזמן היתה שקופה לגמרי, וגם היום היא שקופה.

שנית, חשוב לי לומר - מלחמה זה רע. מלחמה זה יקר. המלחמה שהתנהלה פה בשנתיים האחרונות גבתה מחיר דמים כבד, אך גם גבתה מחיר כלכלי כבד, ואנחנו נמשיך לשלם עליה. משום מה, לאנשים נראה הגיוני לגמרי להיכנס לגירעון של מיליארדים שנכדינו עוד ישלמו עליו, אבל כשמדובר בסיוע למשפחות שנפגעו מהמלחמה - פתאום נזכרים שהשמיכה קצרה.

בתיקון שעבר ביום שני נקבע בין השאר כי יתומים בגירים, הגם שאינם סמוכים על שולחן הוריהם, יקבלו תגמולים חודשיים עד גיל 40, ובמקרה שבו ההורה שלא נפל נפטר - עד גיל 50 (או 13 שנה, המוקדם מביניהם). אחים, לעומת זאת, זכאים להחזר על מימון טיפול נפשי או רגשי פעם בשבוע למשך שלוש שנים בלבד. לא תגמולים, לא אפשרות לסל שיקום במקרים שבהם זה נצרך - זהו. בעקבות מות אחיך מצבך הנפשי הידרדר ואיבדת כושר השתכרות? לך לביטוח הלאומי כמו כל אדם אחר.

לטענה "אין לדבר סוף" אין סוף. למרות השמיכה הקצרה, מרחיבים את הזכאות ליתומים בגירים עד גיל 40 (ואף 50 במקרים מסוימים) וכוללים גם ארוסות - אך את האחים שוב משאירים מאחור. הצעת חוק שהציעה לקבוע מתן תגמולים לאחים למשך שנה נפלה לפני כשנה, וזאת אף שהוגשה על ידי חברי כנסת כמעט מכל הסיעות בכנסת.

אני מבקש להציע פה הצעה אחרת, שלא ראיתי שעלתה עד היום, אבל היא בעיניי מתבקשת, וגם - שומו שמיים - לא מושכת יותר מדי את השמיכה, חלילה. כשאדם נפגע בפיגוע, ככל שמוכח קשר ישיר בין פיגוע האיבה לנכות שנוצרה, הוא מקבל קצבה גבוהה יותר ממי שמקבל קצבת נכות "רגילה". בדומה לכך, יש לקבוע קצבת נכות למי שהנכות שלו נוצרה כתוצאה מנפילת אחיו בעת שירותו.

אם אנחנו מקבלים את ההנחה שהנסיבות שהובילו לנכות הן רלוונטיות, אין הצדקה לכך שרק נכות שנוצרה כתוצאה מפיגוע טרור תקבל הכרה מיוחדת, בעוד נכות שנוצרה כתוצאה מנפילת אח בעת שירותו מטעם המדינה - לא.

כפי שהמדינה מכירה באחריותה היתרה בסיוע ובדאגה למי שנפגע בפיגוע טרור, כך עליה להכיר באחריותה לסייע למי שנפגע כתוצאה מכך שאחיו נפל כששלחה אותו לקרב שממנו לא שב.

הכותב הוא אחיו של סמ"ר מעוז מורל, שנפל בחאן יונס בפברואר 2024