אלה שזעקו, התעוררו: ל"בכל מחיר" יש מחיר

ב־9 בינואר 2024, שלושה חודשים ויומיים בדיוק לאחר הטבח, התכנסה בכנסת השדולה למען החטופים. באותה העת הוחזקו בשבי חמאס יותר מ־130 חטופים, חיים וחללים. ח"כ מיקי לוי, איש יש עתיד, זעק בגרון ניחר: "אני אומר בשמי ובשם סיעתי - כל מחיר!!! אמרתי את זה מהיום הראשון. כל ה־6,000 (מספר המחבלים שעל פי הדיווחים חמאס דרש לשחרר אז, א"ב), הפסקת הלחימה - לא מעניין אותי. כל מחיר כדי להחזיר אותם הביתה עכשיו!".

ואכן, חודש לאחר מכן יו"ר סיעתו, יאיר לפיד, אמר: "אנחנו ניתן גיבוי לכל עסקה, יהיו מחיריה כואבים ככל שיהיו". גם גדי איזנקוט אמר אז את אותם דברים, לאילנה דיין.

כשהדברים הללו נאמרו, סינוואר ודף עדיין היו בחיים, צה"ל עוד לא כבש את רפיח ואת ציר פילדלפי, בצפון חיזבאללה עשה ככל העולה על רוחו, ונסראללה עדיין היה חי. והאם בכלל יכולנו לצאת למבצע "עם כלביא" ולהשמיד את הגרעין האיראני, כשחיזבאללה עדיין היה חמוש בעשרות אלפי רקטות וטילים מדויקים?

לאורך כל המלחמה המשיכו גורמי אופוזיציה לקרוא לעסקה בכל מחיר. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אמר לגל"צ במאי 2025: "הייתי סוגר עסקת חטופים, לא משנה מה המחיר". לאחר "עם כלביא", ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט אמר לעמית סגל ולבן כספית: "יש ללכת לעסקה שתשחרר את כל החטופים ולהתייצב על הפרימטר".

אפילו יועז הנדל, מהצד הימני של האופוזיציה, כתב ב"ישראל היום" בפברואר 2025: "חטופים עכשיו, מלחמה אחר כך", והסביר: "לא משנה איזו הצהרה מדינת ישראל צריכה להצהיר, אילו התחייבות או הסכם נצרכים כעת".

הקולות הללו לא היו בודדים. רוב הפרשנים באולפני הטלוויזיה, המגישים והלשעברים, השמיעו קריאה דומה: ללכת לעסקה לשחרור חטופים בכל מחיר. הרציונל היה זהה: נעצור את המלחמה, נשחרר את החטופים כולם - ואז פשוט נחזור למלחמה ונשמיד את חמאס. מדי פעם היה מראיין שהקשה ושאל: "האם חמאס פראיירים? האם לא ידרשו ערבויות בינלאומיות, שלא יאפשרו חזרה למלחמה ושליטה ישראלית ברצועת עזה?", אבל השאלות הללו נופנפו.

ממשל טראמפ הכריז על מעבר לשלב הבא בעזה, וחיילי צה"ל חירפו נפשם כדי שזה לא יקרה לפני החזרת החטוף החלל האחרון. השלב הזה כולל צעדים חשובים שישראל מעוניינת בהם - בעיקר פירוז הרצועה ופירוק חמאס, אבל יש בו גם מרכיבים בעייתיים - כמו קבלת אחריות על עזה של "מועצת השלום", שבה חברות בין היתר טורקיה וקטאר, ופתיחת מעבר רפיח.

לפתע, כל אלה שזעקו "בכל מחיר" התעוררו. ח"כ לפיד צייץ: "טורקיה וקטאר בפנים - כישלון מדיני גמור של ממשלת נתניהו". ליברמן הכריז: "קטאר וטורקיה בעזה זה לא ניצחון מוחלט, זה ביזיון מוחלט". בנט הוסיף: "הכנסת קטאר וטורקיה - פרס לחמאס". ויועז הנדל סיכם: "נתניהו וממשלתו נכנעו".

יש כאלה שקנו ביושר את הזכות לבקר את העסקה: אלה שהתנגדו לה - וספגו על כך ביקורת קשה ועלבונות. אבל לשמוע ביקורת ממי שזעקו "בכל מחיר"? מתברר של"בכל מחיר" אכן יש מחיר.