הכנסת ה-25 כבר מחשבת את קיצה לאחור. זה הזמן לקמפיין נשי. לכאורה, בכנסת המכהנת מספר חברות הכנסת הוא הגבוה ביותר מאז הקמת המדינה: 30 נשים, לעומת 12 נשים עם כינון הכנסת הראשונה, 15-13 נשים בין השנים 1999-1992, 19-16 נשים בשנים 2013-2003, 23 נשים בשנת 2020.
בכנסת ה-23 מספר הנשים הגיע לשיא: 45, בזכות החוק הנורבגי. שרים וסגני שרים התפטרו מהכנסת ופינו מקומם לחברים נוספים מהרשימה. אך זה לא באמת שיקף את התמונה שהיתה קיימת עם סיום הבחירות.
אם נדבר באחוזים זה ברור יותר - מספר הנשים בכנסת עומד על פחות מ-%25, אף שחלקנו באוכלוסייה הוא 51%. בעולם הנאור, שאליו אנו שואפים להידמות, שיעור הנשים בפרלמנטים ביבשת אמריקה עומד על 40%-35%, ובאירופה על 32% בממוצע. לא שוויוני, אבל טוב יותר.
ובממשלה שלנו המצב עגום יותר מאשר בכנסת: בנוכחית מכהנות שש נשים מתוך 35 שרים, זו ירידה לעומת הממשלה הקודמת שבה כיהנו תשע שרות.
מיעוט שרות בממשלה מביא להיעדר שיתופן בקבינט, וגם בתפקידים בכירים בממשלה עצמה. יש שרים, כמו במשרדי האוצר, משפטים, ביטחון, חוץ, שעל פי חוק ומתוקף תפקידם הם חברי הקבינט. באף אחד מהתפקידים הללו לא מכהנת כיום שרה, ומינוי נשים לקבינט נתון להחלטה של בן אדם אחד - ראש הממשלה. זה נכון גם לתפקידי מנכ"לית של משרדי ממשלה - כיום מכהנות אפס מנכ"ליות.
נשים חזקות, בתפקידים מרכזיים, הן בעלות ערך מוסף דרמטי לתרבות קבלת ההחלטות. הן מביאות לשולחן, גם לדיונים ביטחוניים, נקודת מבט שונה, נשית. לעתים חומלת יותר, לא אחת ביקורתית יותר, מאשר במועדון גברי סגור.
זה הזמן לצאת בקריאה לשינוי דרמטי של המצב. שינוי מן היסוד. לדרוש מכל המפלגות להציב מספר זהה של נשים ברשימותיהן לכנסת. ולא, לא בהצבתן במקומות לא ריאליים כדי להגיד שיש מספר זהה של נשים וגברים ברשימה. להציב בריצ'רץ': גבר ולאחריו אישה, וכך עד סוף הרשימה.
הגיע הזמן להפסיק שריון נשים מלאכותי, שבמסגרתו מקצים שניים-שלושה מקומות לנשים בעשירייה הראשונה. חייבים שוויון מלא. זה גם הזמן לקרוא לנשים להתפקד לרשימות, להתמודד ולהצביע בפריימריז עבור מועמדות. לתרום לחברה בדרכן הייחודית. אין סיבה להשאיר את המדינה לניהול גברי מלא.
צריכים להיכנס לפעולה גם ארגוני הנשים וארגונים גדולים למיניהם, כמו ההסתדרות, שייצאו בקמפיין אשר דורש מהמפלגות להגדיל את מספר הנשים ברשימות. לקרוא למפלגות הציוניות, שנושאות בנטל, לשנות את המצב מן היסוד. לזכור את ההקרבה של נשות המילואים ואת חברות הכנסת המצטיינות.
מהמפלגות החרדיות אני לא מצפה לדבר. מעולם לא ציפיתי. כפי שהם מוכנים שאחרים ייהרגו על הגנת המולדת, כך הם מדירים נשים מהמרחב הציבורי. זה הזמן להתחיל שינוי שמתמהמה כבר שנים רבות מדי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו