"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
זיכרונות מבדולח: הלילה שבו הוסרו המסכות האחרונות
בלילה של 9-10 בנובמבר 1938 התנפצה לרסיסים תקוותם של יהודי גרמניה להשתלבות בחברה • פוגרום ליל הבדולח היה נקודת אל־חזור שבישרה את מה שעוד עתיד היה להתרחש - המעבר מהדרה חברתית לרצחנות השואה • כעת, כאשר האנטישמיות שוב מרימה ראשה ברחבי אירופה, חשוב מתמיד להפוך את הזיכרון הזה לחלק מהתודעה הלאומית
בית כנסת בברלין לאחר פרעות ליל הבדולח (ארכיון) | צילום: gettyimages

זיכרונות מבדולח: הלילה שבו הוסרו המסכות האחרונות

בלילה של 9-10 בנובמבר 1938 התנפצה לרסיסים תקוותם של יהודי גרמניה להשתלבות בחברה • פוגרום ליל הבדולח היה נקודת אל־חזור שבישרה את מה שעוד עתיד היה להתרחש - המעבר מהדרה חברתית לרצחנות השואה • כעת, כאשר האנטישמיות שוב מרימה ראשה ברחבי אירופה, חשוב מתמיד להפוך את הזיכרון הזה לחלק מהתודעה הלאומית

ליאור רוטברט
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הלילה מלאו 87 שנה לפוגרום ליל הבדולח - הלילה שבו הוסרו אחרונות המסכות מגרמניה הנאצית, והאנטישמיות עברה ממילים ומחוקי גזע לאלימות פיזית רצחנית ואכזרית.

בלילה של 10-9 בנובמבר 1938, הגיעה לשיא ההסלמה האנטישמית בגרמניה: בתי כנסת הוצתו, חנויות יהודיות נבזזו, חלונות ודלתות נשברו, רכוש הושחת ו־91 יהודים נרצחו ברחבי גרמניה ואוסטריה. זה היה הלילה שבו לצד חלונות בתי הכנסת, החנויות והבתים שנופצו, התנפצה לרסיסים גם תקוותם של יהודי גרמניה להשתלבות בחברה.

פוגרום ליל הבדולח היה נקודת אל־חזור. הוא בישר את מה שעוד עתיד היה להתרחש - המעבר מהדרה חברתית ומרדיפה בכסות משפטית לרצחנות השואה. 87 שנים לאחר מכן, הזיכרון הזה נותר לקח היסטורי נוקב על הסכנה שבאדישות, בשנאה ובגזענות.

בשבוע שעבר ביקרה בישראל שרת החינוך, המשפחה והנוער בממשלת גרמניה, קארין פריין - היהודייה הראשונה מאז השואה המכהנת כשרה פדרלית. שני סביה של פריין נמלטו מגרמניה עם עליית הנאצים, ושתי סבות גדולות שלה נרצחו בסוביבור ובאושוויץ. ביקורה בארץ, לרגל חנוכתו המחודשת של מוזיאון היהדות דוברת הגרמנית "מוזיאון הייקים", כחלק ממוזיאון הכט בחיפה, היווה תזכורת חיה לעומקו של הפצע ההיסטורי שלא יגליד לעולם, אך גם לתקוות התיקון, שהמינוי של השרה פריין במאי השנה הוגדר בתקשורת הגרמנית כחלק ממנו.

בשנתיים האחרונות האנטישמיות הרימה את ראשה ברחבי העולם כולל אירופה, וגם בגרמניה. לפי דוח של אוניברסיטת תל אביב, בשנת 2024 נרשמו במדינה יותר מ־5,000 תקריות אנטישמיות - כמעט פי שניים יותר מאשר לפני פרוץ המלחמה בעזה. במקביל, מפלגת הימין הקיצוני AfD, שמנהיגתה אליס ויידל מבקרת בגלוי את "תרבות האשמה" הגרמנית ביחס לשואה, מתחזקת בסקרים וצוברת כוח פוליטי. לצד זאת, ראוי לציין את הפעילות הנחושה של הממשלה הגרמנית ושל כוחות הביטחון במדינה נגד כל סוג של קריאות ומעשים אנטישמיים - נחישות ראויה להערכה, שעל מדינות אחרות ללמוד ממנה.

על רקע זה, ארגון יוצאי מרכז אירופה ממשיך לפעול למען הנצחת פוגרום ליל הבדולח ולהנחלת לקחיו. הארגון מקיים מדי שנה את האזכרה הממלכתית לליל הבדולח, וכעת מוביל יחד עם ח"כ אלון שוסטר (כחול־לבן) יוזמת חוק לקביעת יום זיכרון ממלכתי לפוגרום ליל הבדולח. היום המוצע יכלול שיעורים בבתי הספר, דיון מיוחד בכנסת וטקסים ציבוריים ברחבי הארץ.

מטרת היוזמה היא לוודא שפוגרום ליל הבדולח לא יישאר פרק בהיסטוריה הרחוקה, אלא יהפוך לחלק מהתודעה הלאומית והחינוכית של מדינת ישראל. ליל הבדולח קיבל את הכינוי כחלק ממסע טשטוש הפוגרום והקטנת פשעיו של המשטר הנאצי, שכן לצד החלונות המנופצים שנתנו לפוגרום את שמו, נרצחו 91 בני אדם.

למען זיכרון העבר, הלקחים וההטמעה לעתיד, ראוי שגם המדינה, ולא רק ארגון יוצאי מרכז אירופה, תישא באחריות להובלת אירועי ההנצחה ולשימור זיכרון הפוגרום. הזיכרון הוא לא רק עבר - הוא גם אחריות. לזכור את ליל הבדולח פירושו לעמוד על המשמר נגד השנאה, ההסתה והשכחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...