שובם המרגש של 20 החטופים החיים, לצד תחילת חזרתם של החללים, הביאו לסיומה של המלחמה שנכפתה על מדינת היהודים ב־7 באוקטובר 2023. ברמה הביטחונית, אם עוד טרם המתקפה הברברית של חמאס היתה תחושה שישראל היא מדינה מורתעת, המהרהרת בשאלה אם לפנות אוהל שהקים חיזבאללה מחשש להסלמה מול ארגון שמחזיק ב־150 אלף טילים - הרי שבסיום מלחמת חרבות ברזל, ישראל היא המדינה החזקה באזור. אולם ברמה הפוליטית, נראה ששנת הבחירות המתקרבת צופה לנו אתגרים משמעותיים, ביניהם ויכוחים סוערים שעלולים שוב לערער את המרקם החברתי במדינה. על שאלה אחת נראה שכלל אין ויכוח: מערכת הבחירות הבאה שוב תתמקד בבנימין נתניהו, שחוגג היום, כ"ח בתשרי, את יום הולדתו ה־76.
אם הבחירות לא יוקדמו, בתום הכנסת הנוכחית יסיים נתניהו כהונה של 19 שנים בתפקיד ראש הממשלה, כשש שנים יותר משכיהן דוד בן־גוריון. בעוד רבים בציבור הישראלי שאלו את עצמם אם נתניהו מתכוון להישאר במערכת הפוליטית בתום הקדנציה, הרי שהצהרתו האחרונה - שעל פיה הוא מתכוון להתמודד שוב בבחירות ולנצח בהן - טרפה את הקלפים. כך או כך, התמודדותו של נתניהו מעלה שאלות פוליטיות רבות:
מצד אחד, התחושה בקרב רבים בציבור הישראלי היא לא רק שאין תחליף לנתניהו כמדינאי המנוסה ביותר שידעה מדינת ישראל, אלא שאין אף אחד במערכת הפוליטית שבאמת מסוגל להיכנס לנעליו הגדולות. המלחמה האחרונה הוכיחה זאת היטב. בשנה הראשונה של המלחמה הצליח נתניהו במיומנות בלתי נתפסת לתמרן בין מימוש מטרות המלחמה (מיטוט שלטון חמאס ברצועת עזה ופירוקו מנשקו לצד שחרור החטופים) לבין ממשל ביידן, שעשה כל שביכולתו למנוע מישראל מלהביס את חמאס, ודעת קהל עולמית שעוינת את ישראל במאבקה הצודק מול הטרור הפלשתיני.
כזכור, גם באופוזיציה בישראל קראו לנתניהו לסיים את המלחמה בעמדת חולשה במטרה להחזיר את החטופים, מעשה שלדעת רבים היה מהווה כניעה לחמאס ולציר האיראני. אך למרות איומי ביידן באמברגו נשק, התעקש נתניהו להמשיך במערכה, ששיאה היה בהכרעתו של חיזבאללה וחיסול נסראללה.
בשנה השנייה למלחמה, עם חילופי השלטון בארה"ב ועליית טראמפ, לצד המשך המערכה נגד חמאס, הצליח נתניהו לממש את מטרת־העל שעליה הטיף לכל העולם במשך עשורים רבים: פירוק איראן מנשק גרעיני. עם ההגעה להפסקת אש בעזה, שללא ספק היתה תוצאה של שילוב בין התקיפה בקטאר, שהובילה ללחץ כבד מנשוא על חמאס לשחרר את כל החטופים, לצד ה"עצה" האמריקנית כי בשלה העת לסיים את המערכה, עלה בידי נתניהו לסיימה בניצחון גדול.
מצד שני, מלבד גילו המתקדם של נתניהו, רובצת עליו האחריות לטבח 7 באוקטובר. רבים סבורים שלמרות הובלתו ההרואית את מדינת היהודים במלחמת חרבות ברזל, ראוי יהיה אם הוא ייקח אחריות ויפנה את הזירה הפוליטית. גם הסוגיה המשפטית לא מוסיפה לנתניהו נקודות זכות, כאשר בין אם יימצא אשם ובין אם לאו, הכל ראו כיצד הדיונים בבית המשפט גוזלים ממנו זמן ניכר שכה חיוני לראש ממשלה בישראל.
גם ברוב הסקרים מצבו האלקטורלי של נתניהו אינו מאיר לו פנים. נתניהו אמנם הצליח להתרומם משפל של 17 מנדטים בתחילת המלחמה ל־27 כיום, והליכוד בראשותו צפוי להיות המפלגה הגדולה בכנסת. אולם סיכוייו להרכיב ממשלת ימין עם שותפיו הטבעיים קטנים מאוד. ייתכן שמצבו האלקטורלי עשוי להשתפר אם יעלה בידו להרחיב את הסכמי אברהם, אך גם כאן הנבואה ניתנה לשוטים.
לסיכום, נראה שכך או כך, מדובר בקרב הפוליטי האחרון של נתניהו. אך בסוף, בדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה, רק העם יחליט.
ד"ר אורי ורטמן, מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה ועמית מחקר במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל (ICGS). מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו