ההיסטוריה תסמן את נתניהו כראש הממשלה הגרוע וההרסני ביותר לדורותיה

יופי נתניהו. יופי ממשלת ישראל. הצלחתם להחזיר את כולנו לשישה באוקטובר. על ספידים. ועל נפט. אם רציתם מלחמה, קיבלתם, רק שהיא תהיה פנימית. בין ישראלים.

איך זה יקדם את שחרור החטופים, את הכרעת החמאס, את פירוק איראן מגרעין, את טיהור איו״ש מטרור? הצחקתם אותו ואותם. זה פחות חשוב בהרבה. עכשיו נלחמים בבג״ץ. זו המלחמה האסטרטגית האמיתית של הממשלה הזאת, מסתמן. מבריק. פטריוטי. אחראי. חכם. אין מה לומר.

בעבר אמרתי לכל המבקרים של ביבי שטענו שטובתו האישית והפוליטית מעניינות אותו יותר מטובת ישראל - שהם טועים, ובגדול. פוליטיקאי? כן. אבל ישראל וגורלה חשובות לו מעל לכל. זה מה שחשבתי. הו, כמה טעיתי.

מי שמוכן לפרק עכשיו את החברה בישראל בשביל מאבקיו וצרכיו הפוליטיים - הוא אדם שישראל וגורלה הם רק אמצעי עבורו לשמר את כוחו, תאוותיו וגחמותיו. ואולי מטריד אפילו יותר מזה: הניתוק החריף מאד שלו מההווה ומהמשמעות המפחידה ממש של הרגע הזה בהיסטוריה הישראלית שהוא מכוון את כולנו אליו מתוך מודעות גמורה.

על השבעה באוקטובר ההיסטוריה לא תמחל לו לעולם. על מה שהוא עושה עכשיו - היא כבר תסמן אותו כגרוע וכהרסני ביותר בין ראשי ממשלת ישראל לדורותיה.

אנחנו נכנסים כחברה ישראלית לימים שיהיו בכייה לדורות. בעיניים פקוחות ממש. דוהרים, אלה מול אלה, אל פי התהום. ואני מאד לא אוהב לכתוב את זה, בטח אחרי שנים בהן שוכנעתי בנרטיב שלו ודיברתי בטובתו, אבל זה רק ואך ורק בגללו.