קדוש יותר ממקווה האר"י

1בימים שלפני כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים, היו זקני בית הדין וחכמי אחיו הכוהנים מכינים אותו לעבודת היום: "ראה לפני מי אתה נכנס – למקום אש, להבת ושלהבת. קהל עדתנו עליך יסמכו ועל ידך תהא סליחתנו". כך שיננו לו עד שהדברים הפכו הרגל, וכשבא היום המיוחל, ידע בבהירות כיצד לפעול.

כמעט אלפיים שנים חלפו מאז. חשבתי על הסדרים העתיקים האלה בשבועיים שחלפו מאז מונה רב אלוף אייל זמיר לתפקידו כראש המטה הכללי ה-24 של צה"ל. את מקצועו כמפקד ואת רוח הקרב שלו וגם את רעיונותיו להתחדשות המטכ"ל, אפשר לשער שהוא שינן בשנים שחלפו מאז פרש מצה"ל, וביתר שאת מתחילת המערכה הנוכחית. אבל את האש והלהבות שהובערו עם כניסתו לתפקיד, הוא כנראה מכיר פחות.

2ואכן, לא הספיק רמטכ"לנו החדש לפתוח את דלת משרדו בקריה, וכבר התרגשה עליו קהילת הטרוניה הידועה בהאשמות ובהתקפות. המתונים שבה רמזו לו שהוא "בחור טוב" והם בטוחים שיידע מה לעשות, ואילו הגרועים שבה הספיקו להדביק לו את כינויי הגנאי המוכנים לכל בעל תפקיד שלא הצהיר מראש אמונים למסדר אבירי הממסד הישן.

זאת, בשל חטאו הכבד מנשוא בעיניהם: הוא מונה לתפקידו על ידי האנטיכריסט של שורפי האסמים.

זו שיטה ידועה. 27 שנים עשה רוני אלשיך בשב"כ, הרחק מעין הציבור ואור הזרקורים המסמא. איש לא הכין אותו להתמודדות עם קובעי הטון והדעה ועם הלחץ הציבורי. כשנכנס לתפקידו כמפכ"ל סומן בכל התארים המחשידים: דתי, מתנחל ובעיקר מינוי של רה"מ נתניהו. לאחר חודשים אחדים שבהם סבל את נחת זרועה של קהילת הטרוניה, לקח יועץ שהבהיר לו את הזירה: יש מקווה קדוש יותר ממקווה האר"י בצפת: מקווה נתניהו. הטובלים בו, מקבלים רהביליטציה וטיהור על כל חטאיהם ועוונותיהם בסוד קדושים רבה ונורא.

אלשיך הבין ופעל בהתאם. התוצאות היו מרהיבות: באחת נמחלו לו חטאיו והוא קיבל תו הכשר וחיבוק תקשורתי כה עז, עד שלצערנו התפוקקו חוליות שדרתו.

3התבטאויותיו החצופות של ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן, בדבר מידע שהוא שומר לעת פקודה נגד ראש הממשלה (שמינה אותו לתפקיד!), מחייבות תגובה. ארגמן אינו פילוסוף או הוגה דעות; הוא מדבר בשם הדמוקרטיה אך מבטא תפיסה טוטליטרית. זאת בהתאם לקודים של קבוצת ההשתייכות החברתית שלו החווה איום על מעמדה ההגמוני, בעת ההיסטורית הזאת של חילופי המשמרות במוקדי הכוח.

לכן הוא – שלא נבחר מעולם - מגיב באיום על מי שהעם בחר בו להנהגה. בכך הוא מסמן למינויים הנוכחיים והבאים שעליהם לשמור אמונים לא למדינה אלא למסדר החברתי שלו. אסור להתרשם מהאיומים אלא לפעול בנחישות למינוי ראש שב"כ חדש, כדי להבהיר את היחס הנכון במשטר דמוקרטי בין נבחרי ציבור לפקידים ממונים.

4פרידריך הגל דיבר על מנגנון תודעתי של "האדון והעבד". האדון רוצה לשמור על מעמדו ולכן משמר את מעמד העבד, ואילו העבד מפתח עם הזמן תלות במבט המאשר, נותן הלגיטימציה, של האדון שמעניק ציונים לתפקודו בהתאם לציפיותיו ממנו. במובנים פסיכולוגיים ידועים יש בכולנו משהו מן האדון והעבד גם יחד, תלוי היכן ומתי. חשוב להבין את המלכודת הפסיכולוגית הזאת במיוחד במערכות הציבוריות, "מקום אש, להבת ושלהבת", ולדעת שלא מפיהם של אבירי הממסד הישן אנו חיים.

משום כך יש לבקש מחברינו וחברותינו הנכנסים לתפקיד ציבורי: לצד הכישורים המקצועיים, דרישות התפקיד כוללות גם יכולת עמידה בלחץ התקשורתי וכן שורשים אידיאולוגיים ואינטלקטואליים עמוקים, המבטיחים עמוד שדרה נפשי ותודעתי יציב שלא נכנע למניפולציות תקשורתיות או חברתיות. הרמטכ"ל זמיר, העם סומך עליך. קדימה לניצחון.