"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
או"ם שמום
כאשר בן־גוריון הגיע לביקור במושב פטיש, הוא ראה משאיות והבין שתושבי המקום עומדים לנטוש • בן־גוריון הבין שיש להפסיק את מלחמת ההתשה ולכבוש את עזה
בן גוריון בסיור עם פרס וגנדי בסמוך לעזה | צילום: מערכת במחנה/באדיבות ארכיון משרד הביטחון

או"ם שמום

כאשר בן־גוריון הגיע לביקור במושב פטיש, הוא ראה משאיות והבין שתושבי המקום עומדים לנטוש • בן־גוריון הבין שיש להפסיק את מלחמת ההתשה ולכבוש את עזה

פרופ' אשר כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הביטוי המזלזל או"ם־שמום נאמר על ידי בן־גוריון ב־1955, הרבה לפני הכישלונות העתידיים שהלכו והתגברו. האפשרות למעורבות האו"ם באיזושהי "הסדרה" מחייבת תזכורת מדגמית קצרה.

הבדיחה המתוארת כמטה המשקיפים של האו"ם בארמון הנציב בירושלים החלה ב־1948. הם השקיפו על התקפות הטרור של המסתננים בשנות ה־50. ערב מלחמת ששת הימים הם השקיפו ללא התנגדות על השתלטות הירדנים על המקום כחלק מההתקפה על ישראל. מרוב אי־עשייה החלו בימינו להרחיב את ארמון הנציב תוך חריגות בנייה בלתי חוקיות. 6,000 חיילים היו אמורים לשמור על הפסקת האש לאחר מבצע קדש ב־1956, אבל רק עד לרגע שבו המצרים יחליטו לתקוף. ואכן, ערב מלחמת ששת הימים האו"ם נענה לדרישה המצרית לעזוב את סיני, כחלק מהתוכנית להשמדת ישראל.

יוניפי"ל, הבדיחה הלא מוצלחת שנשקפת אלינו מלבנון, החל את דרכו במבצע ליטני בשנת 1978. מטרותיו מנוסחות במילים גבוהות. תפקיד הכוח היה לוודא שכוחות צה"ל נסוגים - את זה הם תמיד מוודאים - להחזיר את היציבות לאזור, מה אתם יודעים, ותחזיקו חזק - לסייע ללבנון לחזור לשלוט במרחב.

התקפות אש"ף נמשכו, מבצע שלום הגליל ב־1982 יצא לדרך, ויוניפי"ל, כמו ארמון הנציב, הלך והתברר כגורם הכי יציב בשטח לנוכח התהפוכות. חטיפת החיילים בהר דב באוקטובר 2000 התרחשה ממש לנגד עיניהם של משקיפי האו"ם, שלא עשו מאומה.

ואז הגיעה החלטה 1701 בעקבות מלחמת לבנון השנייה. על רקע אי־ההצלחה המוכחת, מספר האו"ם־שמומניקים הוגדל ל־15 אלף איש, שכביכול אמורים היו לעשות מה שמעולם לא עשו. חיילי צה"ל במלחמה הנוכחית דיווחו על עמדות קרביות מוכנות ללחימה של חיזבאללה בצמוד ממש לעמדות יוניפי"ל.

ההקשר שבו עוצב המושג התמציתי, המזלזל והמבטל שטבע בן־גוריון בשיח הישראלי, או"ם־שמום, דומה לימינו. במחצית שנות ה־50 סבלה ישראל מהתקפות טרור רבות של מסתננים. זעזוע גדול במיוחד גרמה מתקפת טרור על חוגגים בחתונה במושב פטיש. כאשר בן־גוריון הגיע לביקור במושב, הוא ראה משאיות שאיתן עמדו תושבי המקום לעזוב ולנטוש את המושב.

בן־גוריון הבין שיש להפסיק את מלחמת ההתשה ולכבוש את רצועת עזה.

ראש הממשלה משה שרת התנגד, וציין באחד מנאומיו שללא החלטת האו"ם מ־1947 ישראל לא היתה קמה. "לא ולא", זעק בן־גוריון, "רק העזת היהודים הקימה (את) המדינה, ולא החלטת 'אוּם־שמוּם'", כינוי שעליו חזר כמה פעמים.

יש לזכור שיחס זה כלפי האו"ם התבסס הרבה לפני שהתבררו הפעילויות האנטי־ישראליות המובהקות של סוכנויות האו"ם,האנטישמיות הבוטה במסדרונות האו"ם והנהגתו.

בכל דיון על מעורבות האו"ם בימינו יש לזכור את דברי בן־גוריון בהתייחסו לאו"ם ביום העצמאות ב־1955: "כל עוד נבואת ישעיהו, 'כי לא יישא גוי אל גוי חרב' לא נתקיימה, וכל עוד שכנינו זוממים לכלותנו - לא ייכון ביטחוננו, אלא על כוחנו אנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אשר כהן

פרופ' כהן הוא מומחה למדעי המדינה, ממובילי תנועת "נקראים לדגל"

Load more...