או"ם שמום

הביטוי המזלזל או"ם־שמום נאמר על ידי בן־גוריון ב־1955, הרבה לפני הכישלונות העתידיים שהלכו והתגברו. האפשרות למעורבות האו"ם באיזושהי "הסדרה" מחייבת תזכורת מדגמית קצרה.

הבדיחה המתוארת כמטה המשקיפים של האו"ם בארמון הנציב בירושלים החלה ב־1948. הם השקיפו על התקפות הטרור של המסתננים בשנות ה־50. ערב מלחמת ששת הימים הם השקיפו ללא התנגדות על השתלטות הירדנים על המקום כחלק מההתקפה על ישראל. מרוב אי־עשייה החלו בימינו להרחיב את ארמון הנציב תוך חריגות בנייה בלתי חוקיות. 6,000 חיילים היו אמורים לשמור על הפסקת האש לאחר מבצע קדש ב־1956, אבל רק עד לרגע שבו המצרים יחליטו לתקוף. ואכן, ערב מלחמת ששת הימים האו"ם נענה לדרישה המצרית לעזוב את סיני, כחלק מהתוכנית להשמדת ישראל.

יוניפי"ל, הבדיחה הלא מוצלחת שנשקפת אלינו מלבנון, החל את דרכו במבצע ליטני בשנת 1978. מטרותיו מנוסחות במילים גבוהות. תפקיד הכוח היה לוודא שכוחות צה"ל נסוגים - את זה הם תמיד מוודאים - להחזיר את היציבות לאזור, מה אתם יודעים, ותחזיקו חזק - לסייע ללבנון לחזור לשלוט במרחב.

התקפות אש"ף נמשכו, מבצע שלום הגליל ב־1982 יצא לדרך, ויוניפי"ל, כמו ארמון הנציב, הלך והתברר כגורם הכי יציב בשטח לנוכח התהפוכות. חטיפת החיילים בהר דב באוקטובר 2000 התרחשה ממש לנגד עיניהם של משקיפי האו"ם, שלא עשו מאומה.

ואז הגיעה החלטה 1701 בעקבות מלחמת לבנון השנייה. על רקע אי־ההצלחה המוכחת, מספר האו"ם־שמומניקים הוגדל ל־15 אלף איש, שכביכול אמורים היו לעשות מה שמעולם לא עשו. חיילי צה"ל במלחמה הנוכחית דיווחו על עמדות קרביות מוכנות ללחימה של חיזבאללה בצמוד ממש לעמדות יוניפי"ל.

ההקשר שבו עוצב המושג התמציתי, המזלזל והמבטל שטבע בן־גוריון בשיח הישראלי, או"ם־שמום, דומה לימינו. במחצית שנות ה־50 סבלה ישראל מהתקפות טרור רבות של מסתננים. זעזוע גדול במיוחד גרמה מתקפת טרור על חוגגים בחתונה במושב פטיש. כאשר בן־גוריון הגיע לביקור במושב, הוא ראה משאיות שאיתן עמדו תושבי המקום לעזוב ולנטוש את המושב.

בן־גוריון הבין שיש להפסיק את מלחמת ההתשה ולכבוש את רצועת עזה.

ראש הממשלה משה שרת התנגד, וציין באחד מנאומיו שללא החלטת האו"ם מ־1947 ישראל לא היתה קמה. "לא ולא", זעק בן־גוריון, "רק העזת היהודים הקימה (את) המדינה, ולא החלטת 'אוּם־שמוּם'", כינוי שעליו חזר כמה פעמים.

יש לזכור שיחס זה כלפי האו"ם התבסס הרבה לפני שהתבררו הפעילויות האנטי־ישראליות המובהקות של סוכנויות האו"ם,האנטישמיות הבוטה במסדרונות האו"ם והנהגתו.

בכל דיון על מעורבות האו"ם בימינו יש לזכור את דברי בן־גוריון בהתייחסו לאו"ם ביום העצמאות ב־1955: "כל עוד נבואת ישעיהו, 'כי לא יישא גוי אל גוי חרב' לא נתקיימה, וכל עוד שכנינו זוממים לכלותנו - לא ייכון ביטחוננו, אלא על כוחנו אנו".