"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תשרי, חודש הפשרות

העמקת התודעה היהודית והוצאת היהדות מבית הכנסת אמורות להיות אינטרסים של החילונים דווקא, והחופש במרחב הציבורי הוא אינטרס דווקא של דורשי המחיצה

,עודכן
0השמעה
תפילה בהפרדה בכיכר דיזינגוף (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה), צילום: גדעון מרקוביץ

הוויכוח בנוגע לתפילה ברחובות תל אביב מדגיש מתח יסודי בחברה הישראלית: האיזון בין מסורת דתית לערכים חילוניים מודרניים. מחלוקת זו מציפה את האתגרים בשמירה על זהות יהודית דמוקרטית המכבדת את זכויות ואת חירויות הפרט.

החוק הישראלי אוסר הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, עיקרון המשקף מחויבות לשוויון ולאי־הפליה. שמירה עליו היא קריטית בדמוקרטיה מודרנית, ועוזרת להגן על זכויות כל האזרחים, ללא קשר למגדר או לאמונה. מצד שני, חלק משמעותי בציבור רואהביום כיפור, מעבר לחגים אחרים, יום בעל משמעות רוחנית עמוקה, ומבקש לשמור עליו בהתאם למנהגים יהודיים מסורתיים, הכוללים תפילה בהפרדה מגדרית בכל מקום שבו מתקיימת התפילה.

באמצעות פשרה, ישראל יכולה לחזק את המרקם החברתי שלה ולהוכיח שאפשר לכבד מורשת דתית תוך שמירה על עקרונות השוויון וחופש הפרט

השיקולים המעשיים מוסיפים לסוגיה רובד נוסף, כשבתי הכנסת לא מסוגלים פיזית להכיל את המספר הגדול של האנשים המעוניינים להתפלל ביום כיפור, ובכך מרחבים ציבוריים ברחבי הארץ הופכים לאלטרנטיבה אטרקטיבית. מצב זה מעלה שאלות לגבי תפקידן של המדינה ושל הרשויות המקומיות בתמיכה בביטוי דתי, תוך שמירה על העקרונות החילוניים.

מתח זה אינו ייחודי ליום כיפור או לתפילה. ויכוחים דומים עלו בתחומים נוספים בישראל, שבהם הושגו פשרות כדי לאזן בין אינטרסים מתחרים. לדוגמה:

תחבורה ציבורית בשבת - בשנים האחרונות, בכמה ערים פועלים שירותי תחבורה ציבורית מוגבלים בשבת, תוך יצירת איזון בין שמירת השבת לבין צורכי התושבים הצורכים שירותים אלו.

שירות צבאי לחרדים - חוקי הגיוס למיניהם ניסו למצוא דרך אמצע בין לימודים דתיים של תלמידי ישיבות לבין חובת השירות הצבאי.

נישואים אזרחיים- בעוד נישואים כאלו שנערכו בארץ אינם מוכרים רשמית בישראל, נישואים אזרחיים שנערכו בחו"ל מוכרים, ומספקים אלטרנטיבה למי שלא יכולים או רוצים להתחתן דרך מוסדות דתיים.

דוגמאות אלו מראות כי פשרה היא אפשרית בהתמודדות עם סוגיות חברתיות מורכבות. במקרה של התפילות, פתרון אפשרי יכול לכלול הקצאת אזורים ספציפיים לתפילה, תוך שמירה על מרחבים פתוחים ללא הפרדה עבור אלו המעדיפים תפילה מעורבת.

אך המחלוקת סביב התפילות היא לא רק על איזון בין יהדות לדמוקרטיה. בניגוד לדוגמאות שהעליתי, דווקא החופש במרחב הציבורי הוא אינטרס של הגורמים שרוצים מחיצה. ולחלופין, דווקא העמקת התודעה היהודית והוצאת היהדות מבית הכנסת אמורות להיות אינטרסים של החילונים. בגלל זה יש למצוא פתרון מהיר לסוגיה.

המטרה צריכה להיות יצירת מרחב ציבורי המכבד מסורות דתיות וערכים חילוניים. זה עשוי לדרוש פתרונות יצירתיים ונכונות לדיאלוג פתוח בין חלקי החברה. באמצעות פשרה, ישראל יכולה לחזק את המרקם החברתי שלה ולהוכיח שאפשר לכבד מורשת דתית תוך שמירה על עקרונות השוויון וחופש הפרט.

ככל שהחברה מתפתחת, יש לגשת לאתגרים אלה באמפתיה, בהבנה ובמחויבות למציאת פתרונות המקרבים אנשים במקום לפלג אותם. המחלוקת סביב התפילות מהווה תזכורת לצורך המתמשך בפשרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שאול פרבר

הרב ד"ר שאול פרבר הוא יו"ר ומייסד ארגון עתים

כדאילהכיר