"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ארגון נגד המורים
בכל תחום, השכר והתנאים נקבעים על פי הביקוש וההיצע • מה שרן ארז מכנה "עובדי קבלן" הוא למעשה הסטטוס של רובנו, שתלויים בביצועים ובצורכי מקום העבודה
יו"ר ארגון המורים רן ארז | צילום: יונתן זינדל/פלאש90

ארגון נגד המורים

בכל תחום, השכר והתנאים נקבעים על פי הביקוש וההיצע • מה שרן ארז מכנה "עובדי קבלן" הוא למעשה הסטטוס של רובנו, שתלויים בביצועים ובצורכי מקום העבודה

נעמה אבידן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

שוב ארגון המורים מנחה את המורים לא לתת ציונים ומאיים בשביתה. על מה ייהום הסער הפעם? מסביריו"ר הארגוןבאיגרת למורים: "משרד האוצר עומד בדרישתו להעסקת עובדי הוראה בחוזים אישיים, דבר שמשמעותו הפיכת מורים ומנהלים לעובדי קבלן".

נסביר: האוצר ומשרד החינוך רוצים לאפשר ל־10% מהמורים והמנהלים בחינוך העל־יסודי להיות מועסקים בחוזי עבודה אישיים, חוזים המנותקים מההסכם הקיבוצי עם ארגון המורים. כלומר, להכניס למערכת מורים ששכרם יסוכם בחוזים שיאפשרו לשלם להם שכר גבוה מתחילת ההעסקה, ולא שכר נמוך שהולך ועולה עם הוותק כפי שנהוג כיום. חוזים אישיים יאפשרו העסקה ופיטורים בקלות, ויאפשרו למורים לעבוד בהיקף שעות גבוה, ולא במספר שעות מוגבל כמחויב היום.

מר ארז היקר, לא צריך לדמיין - זו המציאות כמעט בכל ענפי התעסוקה. העובדים המקצועיים והמבוקשים מרוויחים יותר, וגם ההייטקיסטים מועסקים בחוזים אישיים. מובן שאם יש מורים אשר יעדיפו לשמור על הזכויות שהארגון מעניק להם - הם מוזמנים להמשיך ולהיות מועסקים בהסכם הקיבוצי

בתי הספר התיכוניים נואשים למורים. חוזים אישיים יפתחו את הדלת גם למי שיכולים ללמד מספר שעות מוגבל או שאינם בעלי תעודת הוראה, ולמערכת ייכנסו מורים שזו להם משרה נוספת, או כאלה שלא ייכנסו אליה בשכר של מורה מתחיל. הביטו ימינה ושמאלה וראו שכך עובד המשק. בכל תחום השכר והתנאים נקבעים על פי הביקוש וההיצע. מה שרן ארז מכנה "עובדי קבלן" הוא למעשה הסטטוס של רובנו, שעובדים במקום שיכול לפטר אותנו או להעלות את שכרנו בהתאם לביצוע האישי ולצורכי המקום.

המרכיב המרכזי לעליית השכר במשק אינו הוותק, אלא היכולות. למה שהדבר יהיה שונה במערכת החינוך?

לארגון המורים יש קוד העסקה שונה - פס ייצור אחד עיוור שלא מכיר בחוקי הביקוש וההיצע ומונע מבתי הספר למלא את צורכיהם. לכל המורים המלמדים את המקצועות השונים יש אותו שכר, אותו מסלול הכשרה, אותה טבלת שכר.

בשיחה שקיימתי עם מנהל תיכון בירושלים הוא שיתף אותי שלא ניתן למצוא מורה למחשבים כי השכר פשוט אינו משתלם. הוא מחפש בנרות גם מורים המגישים לבגרות בפיזיקה ובמתמטיקה. המנהל סיפר בכאב כי "לו היה ניתן להעסיק מורים בחוזה אישי - מגמות הלימוד הללו היו נפתחות". ארגון המורים מתרץ את התנגדותו בכך שחוזה אישי יפגע במורים. וכך כותב ארז למורים: "עצמו את עיניכם ונסו לדמיין את חייכם בבית הספר כאשר חלק מהמורים עובדים בתנאים של עובדי קבלן". מר ארז היקר, לא צריך לדמיין - זו המציאות כמעט בכל ענפי התעסוקה. העובדים המקצועיים והמבוקשים מרוויחים יותר, וגם ההייטקיסטים מועסקים בחוזים אישיים. מובן שאם יש מורים אשר יעדיפו לשמור על הזכויות שהארגון מעניק להם - הם מוזמנים להמשיך ולהיות מועסקים בהסכם הקיבוצי.

קרל מרקס פתח את המניפסט הקומוניסטי במילים "פועלי העולם התאחדו". התאחדות הפועלים דאז באה לשים קץ לניצול הפרולטריון על ידי המעמד הבורגני. כיום נדמה שהיוצרות התהפכו - ארגון המורים אינו משרת את צורכי המורים, גם לא את צורכי מערכת החינוך, ובוודאי שלא את האינטרס של התלמידים. הגולם קם על יוצרו, והארגון משרת את האינטרס של עצמו. ארז נלחם כדי לשמר את כוחו של הארגון, את העובדה שכלל המורים כפופים לו ואינם זכאים לנהל את משרתם ואת שכרם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

נעמה אבידן

ד"ר אבידן היא חוקרת מדיניות חינוך בפורום קהלת

Load more...