"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אפילו עכשיו: היד של רן ארז על השאלטר

כמה ציני יכול להיות ארגון המורים כדי לשבש את הלימודים בתקופה כזו, ולהכניס ללחץ מיותר את התלמידים והוריהם - וגם את המורים, שרוצים כבר הסכם חתום?

,עודכן
0השמעה
יו"ר ארגון המורים רן ארז, צילום: יונתן זינדל/פלאש90

אירועי המלחמה, החטופים ומשפחותיהם וכעת גם מתקפת הטילים מושכים בצדק את תשומת הלב הציבורית. אך דווקא בשל הצורך למקד את המשאבים באתגר הקיומי המוצב לפתחנו, המערכות החברתיות, ובראשן מערכת החינוך, צריכות לתפקד כספינה יציבה במים גועשים.

בחודש האחרון לימודי התיכונים שובשו, וייתכן שלאחר חופשת הפסח ישתבשו אף יותר, אם בכלל יתקיימו. הדבר האחרון שתלמידי ישראל צריכים עכשיו הוא עיצומים ושביתות שיפגעו בלימודים ובשגרה. הם צריכים לדאוג לקבלת ציונים - כולל המגינים לבגרויות, לטיולים השנתיים שמסייעים לשבור את השגרה, לסיורים לפולין וכן הלאה.

כמה ציני יכול להיות ארגון המורים כדי לשבש את הלימודים בתקופה כזו, ולהכניס ללחץ מיותר את התלמידים ואת הוריהם - וגם את המורים, שרוצים כבר הסכם חתום? הרי עקרונות ההסכם נחתמו בסוף אוגוסט, והנוהג הוא שממשיכים לדון בפרטים לנוכח ההסכמות שהושגו במו"מ. כעתרן ארז חוזר בו מכל הסכמותיו מהקיץ, ופותח מחדש את כל המחלוקות. מילא אם המורים היו יכולים לטעון שארגון המורים מנסה לדאוג להם לתנאים משופרים - אך ארגון המורים לא פותח מחדש את סוגיית גובה השכר. כל הסכסוך נוגע למידת שליטתו במורים:

הסוגיה הראשונה היא החוזים האישיים. בהסכם עם הסתדרות המורים כבר הוסכם לגייס מורים מומחים בשכר גבוה, אך ללא קביעות. מורים רבים מעדיפים תנאים משופרים על פני קביעות והגנה מפני פיטורים. הם מאמינים באיכות שהם מביאים לתפקיד, ורוצים להיות מתוגמלים עליה, ולא לקבל הגנה מפני מנהל שלא ירצה אותם. עבור ארגון המורים מדובר בסוגיה של כוח ושליטה - מורים שיעבדו בחוזים אישיים לא ישלמו דמי חבר לארגון, ולא ינהגו כחיילים שמחויבים לפקודותיו. האם מורים רבים מעוניינים בחוזה אישי? הדבר לא מעניין את הארגון.

כך גם שתי הסוגיות הנוספות שבהן מתכחש רן ארז להסכמות שהושגו: משרד האוצר, שמעוניין לתגמל על מצוינות ולא רק על ותק, מוכן לתת למנהלים תקציב גמיש שאיתו יוכלו לתגמל את מוריהם המצטיינים, אך שוב - רן ארז חש שהוא מאבד שליטה בתגמולים, ולכן הוא מתנגד. האם המורים, שרואים עצמם זכאים לתגמול זה, מבינים כי מי שמנסה לטרפד אותו הוא מי שמייצג אותם במו"מ? הם כמובן לא בחרו בו ולא יכולים להחליפו, ולכן דעתם לא נחשבת.

הסוגיה האחרונה היא קיצור הליך הפיטורים. כיום מספר זעום של מורים מפוטר מדי שנה, מבין עשרות אלפים. הייתכן שרק במקצוע ההוראה כל מי שנכנס ומקבל קביעות הוא גם מורה מצוין שאין צורך לפטרו? אין זה המצב, כמובן, אלא שהליך הפיטורים כיום אורך כשנתיים ודורש מהמנהל משאבים ואנרגיה שאין בנמצא. בשנתיים האחרונות, ח"כ שרן השכל מנסה להעביר הצעת חוק שתאפשר להשעות מורים החשודים בפלילים, אך גם הצעה זו נתקלת בהתנגדות מצד הארגונים. שוב, מאבק על כוח ושליטה - ולא על דאגה לשיפור כוח ההוראה.

האוצר צריך לשלם שכר ראוי, והמורים צריכים להסכים לגמישות בתעסוקה ולדיפרנציאליות בתגמול. רוב המורים ישמחו לדיל כזה, אבל אין להם דרך לדאוג לכך שעמדתם תיוצג במו"מ

בסקר שביצע עבורנו מכון "מאגר מוחות" ב־2020 בדקנו את עמדותיהם של המורים בשלוש הסוגיות, ומתברר שארגון המורים לא מייצג את עמדות המורים. כ־46% מהמורים תומכים במתן אפשרות להעסיק בחוזים אישיים, לעומת 42% שמתנגדים; 65% מהם היו בעד מתן בונוסים מצד המנהלים; וגם בסוגיית הפיטורים רוב המורים מוכנים לוותר כליל על הקביעות בתמורה לשכר טוב יותר.

את המו"מ בין משרד האוצר לארגון המורים אפשר לתמצת במשוואה אחת: האוצר צריך לשלם שכר ראוי, והמורים צריכים להסכים לגמישות בתעסוקה ולדיפרנציאליות בתגמול. רוב המורים ישמחו לדיל כזה, אבל אין להם דרך לדאוג לכך שעמדתם תיוצג במו"מ, כי הם לא בוחרים את נציגיהם. כל עוד חופש ההתארגנות והזכות לייצוג לא יכובדו במדינת ישראל - נמשיך להיות בני ערובה של ארגונים ציניים שמוכנים לפגוע בכולנו, גם בזמן מלחמה, כדי לשמר את שליטתם המוחלטת במערכת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אברום תומר

המחבר הוא חוקר מדיניות חינוך בפורום קהלת

כדאילהכיר