בחזרה לשגרה? כולנו דחיינים

מדי שנה אנחנו מתכננים שאחרי החג נאמץ הרגלי חיים טובים יותר, כמו להתחיל לאכול בריא ולעשות ספורט. אבל המציאות מלמדת שקשה לנו להתחייב למטרות כאלה. לפי עקרון העונג של פרויד, זה הרבה יותר מפתה להישאר בבית במזגן, מה שגורם לנו עונג בהווה, מאשר לצאת להתעמל בחוץ, כי בדחף הטבעי ננסה להימנע ממה שמכאיב לנו. על אותו המשקל (תרתי משמע), ייתכן גם שנרצה לטעום מעוגת הגבינה ופחות להקפיד על הדיאטה.

לתופעה הזו קוראים דחיינות. כולנו סובלים ממנה, ואצל אחד מתוך כל חמישה אנשים (20% מאיתנו) זו בעיה כרונית. דחיינות מתרחשת כשהצבנו מטרה, אבל אנו מתעצלים להשלים אותה. זאת - בשונה מעצלנות, שבה טרם נקבע יעד. דחיינות מתקיימת בכל היבטי החיים: הדחיינים חולים יותר, בשל דחיית ביקורים רפואיים ובדיקות תקופתיות כמו ממוגרפיה וקולונוסקופיה. דחיינות רפואית יכולה להיגרם מפחד להיבדק או מחוסר מודעות. הדחיינים הם גם פחות יעילים במקום העבודה - מחקר שנערך לאחרונה מצא שלפחות 88% מהעובדים נוטים לבלות לפחות שעה ביום בדחיינות. דחיינות יכולה גם לעלות כסף - באיחורים בתשלום דוחות, למשל.

מה גורם לנו לדחות, ואילו טיפוסי דחיינות אנחנו? לפי ד"ר אלן הנדריקסן, יש שלושה טיפוסי דחיינים: החרדתיים, שהפחד או הלחץ מניעים אותם. למשל: האם נדחה בדיקה רפואית בגלל פחד מתוצאות הבדיקה? לעומתם, האופטימים בטוחים שיסיימו את המשימה מהר, או שיש להם זמן רב לסיום, ולכן הם ידחו אותה. מנגד, הנהנתנים עושים רק את מה שהם אוהבים לעשות, ולכן קשה להם להתחייב לשעת ריצה שבועית, למשל, אם הם לא נהנים לרוץ.

הדחיינים הם גם פחות יעילים במקום העבודה - מחקר שנערך לאחרונה מצא שלפחות 88% מהעובדים נוטים לבלות לפחות שעה ביום בדחיינות

איך מתמודדים עם דחיינות? אם הדחיינות נובעת מחשש מכישלון שלא נעמוד ביעד, כמו ירידה במשקל או אכילה בריאה, נוכל לחלק את המטרה למשימות קטנות בטווחי־זמן קצרים ומוגדרים. למשל: אם המטרה היא להשתתף בשיעורי יוגה שבועיים, נוכל לחלק את המשימה למרכיבים. נגיע הביתה חצי שעה לפני השיעור, נחליף לבגדי יוגה ומשם נתכנן את ההגעה לשיעור. כדי שנעמוד ביעדים, נוכל לקבוע את שיעורי היוגה עם חבר/ה, כך שנתחייב ליעדים באופן הדדי. אם עמדנו ביעד השבועי בהצלחה, נוכל לפרגן לעצמנו בתגמול, כמו קפה משותף. ואם לא עמדנו בו, נוכל להחליט על קנס. כדאי גם לבחור פעילות גופנית שאנחנו אוהבים, כי הדרך להצלחה תלויה במציאת ערך והנאה.

עמידה ביעדים קצרי־טווח היא גם דרך טובה לחיזוק הביטחון והאמונה העצמיים, שיתרום להצלחתנו בשאר המשימות, מה שמכונה "ספירלת ההצלחה". ד"ר פירס סטיל מציע את "משוואת הדחיינות" לניבוי הסיכויים לנצח את הדחיינות. לדבריו, המשתנה המנבא העיקרי הוא הסחות דעת. בעלי נטייה גנטית להסחות דעת נוטים יותר לדחיינות. בעידן שבו הטכנולוגיה גורמת להסחות דעת, ייתכן שיהיה צורך לגייס דווקא את הבינה המלאכותית ככלי לקידום הפרודוקטיביות שלנו.