"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עושים לנו אוניברסיטה
גם ייל וברקלי מסיטות מבט מהאלימות הפרו־פלשתינית • ואם היה מדובר בהפגנות אנטי־להט"ב בקמפוסים? או נניח, הפגנות גזעניות נגד שחורים? כולם היו שותקים?
פרופסור שי דוידאי נהדף בידי השוטרים מחוץ לאוניברסיטת קולומביה | צילום: AP

עושים לנו אוניברסיטה

גם ייל וברקלי מסיטות מבט מהאלימות הפרו־פלשתינית • ואם היה מדובר בהפגנות אנטי־להט"ב בקמפוסים? או נניח, הפגנות גזעניות נגד שחורים? כולם היו שותקים?

שרה העצני כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

שי דוידאיהוא ד"ר למנהל עסקים יהודי־ישראלי, מרצה באוניברסיטת קולומביה בניו יורקשהיה לא מוכר פה עד אתמול. מאז הטבח הוא פועל שם כדי שלא ישכחו מה קרה ב־7 באוקטובר, ולמען החטופים.

בשבוע האחרון המציאות בקמפוס הידרדרה דרמטית, ועימה החריף המאבק של שי בהנהלה של אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם, שהתייצבה לצד תומכי הטרור ולא מפסיקה את מופע האימים האנטישמי, ומאפשרת לו להתקיים ואף להתעצם.

הרב האורתודוקסי בקולומביה קרא בסופ"ש האחרון לסטודנטים יהודים לחזור הביתה בהקדם, ולא להגיע לקמפוס עד שהמצב ישתנה. הקריאה באה על רקע הפגנות אנטי־ישראליות תומכות חמאס שמתקיימות בקמפוס כבר תקופה, ובשבוע האחרון ביתר שאת. תומכי חמאס מתוך הקמפוס ומחוצה לו הקימו מתחם אוהלים בתוך הקמפוס, משם הם יוזמים פעולות נגד כל מה שיהודי. מפגינים הקיפו במעגל בחורה שענדה שרשרת עם תליון מגן דוד, איימו עליה ודחקו אותה החוצה. "תחזרו לפולין, תחזרו לבלארוס", צועקים מפגינים עטויי כאפיות, לרוב גם רעולי פנים, שמכריזים "אנחנו חמאס". הם מניפים שלטים עם תמונות מחבלים, דגלי אש"ף, ושלטים שמכוונים לעבר מפגינים מעטים שמעזים להניף דגלי ישראל - "המטרה הבאה של אל־קסאם". "חמאס, חמאס, תעשה אותנו גאים, תשרוף את תל אביב עד היסוד", הם צועקים, וכמו עדר של זומבים קוראים להפוך את האינתיפאדה לגלובלית. אתם יודעים מה זה אומר, נכון?

"אני סטודנטית בקולומביה", כתבה בחורה בשם סתיו ושיתפה את שעובר עליה. "אתמול הסתכלתי לאנטישמיות בפנים. ארבעת הימים האחרונים היו גל ענק של אנטישמיות... אבל הדבר המפחיד יותר מסטודנטים שמזדהים עם חמאס, שמאיימים לשרוף אותי ואת משפחתי, הוא השתיקה וההסכמה של הרוב. רוב האוניברסיטה מאחוריהם, רוב התקשורת מצדדת... היהודים לא יכולים להפנות מבט ממה שקורה, אבל השאר יכולים - והם בוחרים להפנות לנו גב ולא לראות. זה מפחיד יותר מהכל".

אוניברסיטת קולומביה היא המקרה החמור ביותר עד כה, אבל היא לא לבד. גם באוניברסיטת ייל, עוד אחת מהמובילות בארה"ב, המון אדם השפיל בצהלות יהודי שהלך בקמפוס ומנע ממנו להיכנס, וגם שם הקימו מחנה אוהלים תומך חמאס.

באוניברסיטת ברקלי, מעוז אנטי־ישראלי ותיק, תוקפים פיזית סטודנטים יהודים כבר חודשים, וצועקים "אינתיפאדה, מהפכה, זה הפתרון היחיד". באוניברסיטאות נוספות מקימים תומכי חמאס מאהלים והממשל הפדרלי שותק. הנשיא ביידן שיגר גינוי רפה לפני כמה ימים, וגם זה רק מפני שנשאל על כך. אתם יכולים לתאר לעצמכם מה היה קורה לו היו הפגנות אנטי להט"ב בקמפוסים? או נניח, הפגנות גזעניות נגד שחורים? כולם היו עדיין שותקים?

בסוף שנות ה־30 באירופה מנעו הנאצים בגופם כניסת יהודים לאוניברסיטאות. היום זה קורה בצבע, לא בשחור־לבן, ובניו יורק, לא בגרמניה. הציבור בישראל עמוק בחיים עצמם: במלחמה, בחטופים ובשכול, אבל כדאי שנדע מה עובר על אחינו מעבר לים

אלה לא הפגנות בעד "פלשתין". אלה הפגנות אלימות תומכות טרור וחמאס, תומכות טבח 7 באוקטובר, מלוות בשנאת יהודים הכי בסיסית. שי דוידאי עצמו הוא לא תומך ממשלה או איש ימין חלילה. לפני המבול הוא היה קול בולט נגד הרפורמה המשפטית, כולל בארה"ב. אבל אנחנו בעולם שאחרי, ובעולם הזה שי לוחם את המלחמה של העם היהודי שם באמריקה. זו לא מלחמה פרטית שלו, זו מלחמה לאומית, והוא נמצא שם על תקן רובין הוד היהודי.

ההנהלה של קולומביה חסמה את שי דוידאי. הוא היום לא יכול לנוע בקמפוס האוניברסיטה, רק להיכנס לפקולטה הספציפית שלו. בסוף שנות ה־30 באירופה מנעו הנאצים בגופם כניסת יהודים לאוניברסיטאות. היום זה קורה בצבע, לא בשחור־לבן, ובניו יורק, לא בגרמניה. הציבור בישראל עמוק בחיים עצמם: במלחמה, בחטופים ובשכול, אבל כדאי שנדע מה עובר על אחינו מעבר לים. נכיר ונושיט יד ולב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...