"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תל אביב חייבת לחזור להיות תל אביב
הליברליות לכאורה של ברביבאי ושל חולדאי לא מאפשרת חיים משותפים בעיר העברית הראשונה • היא ריקה מתוכן, ומנסה למחוק צעד אחר צעד את האופי המקורי של העיר
רון חולדאי, אורנה ברביבאי | צילום: משה שי, אריק סולטן

תל אביב חייבת לחזור להיות תל אביב

הליברליות לכאורה של ברביבאי ושל חולדאי לא מאפשרת חיים משותפים בעיר העברית הראשונה • היא ריקה מתוכן, ומנסה למחוק צעד אחר צעד את האופי המקורי של העיר

שירה מלמד
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מימשתי את זכותי הדמוקרטית להצביע בבחירות המקומיות, בקלפי התל־אביבית שנמצאת מול הבית שלי. בעודי חולפת על פני דוכנים מלאי פלאיירים ופוסטרים עם תמונות ענק של המועמדים, עברה לידי מצביעה אחרת. היא הסתכלה על החצאית שלי, ועל אחי עם הכיפה והפאות הארוכות, וסיננה לעברנו: "אתם בכלל מפה?".

הקמפיינים לראשות העיר תל אביב יצרו כמה סיסמאות בחירות נהדרות, שמשקפות היטב את הצורה שבה המועמדים להובלת העיר רואים אותה. "תל אביב חייבת להישאר תל אביב", נכתב על גבי שלטי ענק עם תמונותיהם של רון חולדאי ושלאסף זמיר. לכולנו ברור מה הכוונה: תל אביב היא העיר הליברלית בעלת הצביון החילוני, וצריך לשמור עליה ככזאת. ממי? ממה? לא ברור.

אורנה ברביבאי, שהציבה את עצמה כחלופה לחולדאי, היתה קצת יותר ספציפית בכוונותיה. "צריך לשאול כל תל־אביבי איך קרה שבמעוז הליברליות יש היקף של גרעינים שהיכו שורש, ושמגיעים מבחוץ עם אג'נדות שקובעות מיהו יהודי. מי שלא יעמוד בסטנדרטים שאני אוביל כעיר ליברלית - לא יהיה כאן", אמרה בראיון לרינו צרור בגל"צ.

נניח בצד את העובדה שברביבאי עצמה הגיעה מבחוץ ואינה ילידת העיר. המסר של דבריה זהה לסיסמת הבחירות של חולדאי וזמיר - לתל אביב יש אופי וחזון חילוניים ליברליים, שתמיד היו קיימים ותמיד אפיינו אותה, ויש בה מקום רק לאנשים שעונים לתיאור הזה.

הבה נחזור אחורה בזמן, אם כן, ונבחן אם נכונה הטענה - או שמא דווקא אלה שמתיימרים לשמור על צביונה של העיר הם אלה שמשנים אותה ומרחיקים אותה ממה שהיתה.

ב־1933 פורסמה מטעם עיריית תל אביב מודעה עירונית מס' 36 ונחתמה בידי ראש העיר הראשון - מאיר דיזנגוף, אדם לא דתי, כידוע. באותיות גדולות, שחור על גבי לבן, נכתב: "נגד חילול שבת בפרהסיא".

המודעה פנתה אל הציבור התל־אביבי בדרישות הבאות: אוטובוסים ציבוריים לא ייסעו ברחובות העיר בשבת; חנויות ובתי שעשועים ייסגרו מכניסת השבת ועד צאתה; בעלי רכבים פרטיים (אבטומובילים, בלשון המודעה) ואופנועים מתבקשים לא לנסוע בעיר כלל ביום השבת; ולסיום - גם בעלי עגלות ומכוניות לא־יהודים מתבקשים לא לעבור לפני בתי כנסיות בשעת התפילה בשבת.

"המצב הזה", שבו הנוער נוסע ברחבי העיר בשבת ובתי הקפה פתוחים, "מכאיב ועולב כאחד לא רק את החרדים, כי אם כל איש הרוצה לראות בתל אביב עיר ואם בישראל, יורשתם של מרכזי היהדות בגולה אשר נתרוקנו מתוכן וממסורת יהודית". חילול השבת, נכתב במודעה בצורה חגיגית, "פוגע בשמה הטוב של תל אביב כעיר עברית טהורה".

המסר של ברביבאי זהה לסיסמת הבחירות של חולדאי וזמיר - לתל אביב יש אופי וחזון חילוניים ליברליים, שתמיד היו קיימים ותמיד אפיינו אותה, ויש בה מקום רק לאנשים שעונים לתיאור הזה

הליברליות לכאורה של אורנה ברביבאי ושל רון חולדאי לא מאפשרת חיים משותפים בעיר העברית הראשונה. היא ריקה מתוכן, ומנסה למחוק צעד אחר צעד את האופי המקורי של העיר, ואת הייחוד שלה כמקום שאינו קיבוץ, מושבה או התיישבות בין החומות של ערים עתיקות - אלא עיר עברית חדשה בתקופה שבה עם ישראל חזר לארצו.

סבתי מצד אבא וסבי מצד אמא נולדו שניהם באותו הרחוב בתל אביב. האחת - בת למשפחה חילונית ציונית, מצביעת מפא"י. השני - בן למשפחה שלחסידי גור. הם לא הכירו זה את זה, אבל שניהם מתארים איך היו משחקים בכדור בכביש, קונים פלאפל וגזוז באותם המקומות ורגילים לחיות בעיר שבה מתגוררים חילונים, חרדים ודתיים זה לצד זה. את תל אביב הזאת צריך וראוי לשמר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שירה מלמד

הכותבת היא רכזת תוכנית "אקסודוס" במכון ארגמן ודור חמישי בתל אביב

Load more...