"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק הלאום: מגינים על יהודי התפוצות

,עודכן

מצב הלחימה בעזה ובסביבתה הוא טבילת האש הראשונה - תרתי משמע - של חוק הלאום. לצד קביעת הזכות ההיסטורית של העם היהודי למדינה בארץ ישראל מולדתו, מטיל החוק חובה על המדינה להגן על אזרחיה. על זה מדבר סעיף 6, הסעיף היחיד שמטיל על המדינה לקיים פעולות אקטיביות כדי להבטיח את זכותנו למדינה לאומית:

(א) המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם. (ב) המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי. (ג) המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.

סעיף משמעותי זה נעלם במהומת הרטוריקה הדמגוגית שהצטברה סביב החוק מאז אישורו; ולא בכדי. לראשונה הוא נותן באופן ברור ויסודי למדינת ישראל את הסמכויות המוסריות והלאומיות לדאוג לשלום תושביה ואזרחיה.

סעיף 6 פותח אופקים לאומיים שמזמן היו צריכים להיות חלק משגרת התקומה הלאומית. החשוב שבהם הוא הגדרת העם היהודי - בארץ ובתפוצות - כישות אחת. לכן חובת המדינה לדאוג לכל העם היהודי באשר הוא. ולמען לא יישאר ספק, החוק קובע שעליה לפעול לשימור הזיקה בין המדינה לתפוצות. ברור שמעבר לחינוך לערכים הלאומיים, על המדינה לספק את הדרישה שלשמה הוקמה - להיות מקום בטוח ליהודים מפני ההתקפות האנטישמיות. אי אפשר לקבץ את הגלויות למקום שלא יכול לקיים אותן בביטחון ולהגן עליהם.

חובתנו לפעול נגד הטרור הערבי והאסלאמי לא נובעת רק משיקולי הביטחון הטכנו־טקטיים, אלא כחלק מהגנה ערכית על זכותנו לחיות כעם בארצו. הרי נגד זה מופנה הטרור כבר מאה שנה. חמאס לא תוקף אותנו בגלל ה"מצור" על נתיבי האספקה; הוא לא נלחם לטובת תושבי הרצועה, שסובלים קודם כל מהשחיתות שלו ורק אח"כ מהמלחמה של הנהגתם נגד ישראל. חמאס נלחם נגד עצם קיומנו כאן, נגד זכותנו להיות עם חופשי בארצנו. הם יודעים יפה כיצד לפגוע בצדקת דרכנו.

חוק הלאום, אם כן, הוא גם המענה להתגרויות חמאס ושאר חסידיו בסביבה. אם נדבר בבירור על זכויותינו הלאומיות, שמכוחן, בין השאר, אנו שואבים את החוסן הפנימי והאמונה בצדקתנו - נסמן לצד השני את הקווים האדומים שלנו. במזרח התיכון יש חשיבות להצהרות, והשיח על זכויותינו - כשהוא מקובע בלשון חוק היסוד - יעמוד כקיר ברזל מול האמונה האפלה שלהם בזמניותנו כאן, ומתוך כך, ולהדוף ולמחוץ אותם.

המערכה הצבאית והמדינית בארץ אינה רק עבורנו, החיים פה, אלא היא מביעה את אחריותנו גם לגורל של אחינו בתפוצות, העוקבים בדאגה אחר המתרחש בארץ ומרגישים מאוימים. חוק הלאום מקבע בחוקה העתידית את האחדות הלאומית, הערבות ההדדית ושותפות הגורל בין כל היהודים בעולם. מבחינה זו הוא מממש את החזון הציוני עוד משחר לידתו, כבשורה גואלת לעם היהודי כולו.

מיכאל לובוביקוב הוא יו"ר ליכוד־רוסיה, פעיל עלייה, רס"ן (מיל')מיכאל לובוביקוב

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר