"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ריבונות בגולן מתחייבת מהמצב

,עודכן

הסכם שיתוף הפעולה הצבאי בין איראן לסוריה מבשר את מה שהיה ברור כבר זמן רב: התבססות איראן בסוריה היא עובדה מוגמרת. בין אם יהיו אלה חיילים איראנים או שלוחות איראניות, המשוואה הביטחונית שהכרנו בעשורים האחרונים בגבול הגולן השתנתה: הגבול בין ישראל ואיראן, בין המערב לאיסלאם הקיצוני, הוא ברמת הגולן. משוואה חדשה זו אינה יכולה לפגוש משוואה ישראלית-אמריקאית שהייתה נכונה לימים שקדמו למלחמה בסוריה.

אם תצא התכנית האיראנית לפועל, יעבור בשנים הקרובות הגבול בגולן תהליך של לבנוניזציה. מיליציות איראניות תואמות חיזבאללה יתפסו את הגזרה, ריכוז אוכלוסייה שיעית לאורך הגבול יגבר, ומצבורי רקטות יאיימו על תושבי הגולן והגליל המזרחי. איראן מבינה כי הדרך לאתגר את ישראל ביטחונית היא לא בהכרח באמצעות לחימה צבאית קלאסית אלא בלוחמה א-סימטרית: הפעלת ארגוני טרור ומליציות מטעמה המייצרות תקריות גבול ותוקפות אוכלוסייה.

שינוי המשוואה בגולן מציב את ישראל וארה"ב בנקודה שבה הן נדרשות להגיב במשוואה חדשה: הכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן כאינטרס משותף.

מהזווית הישראלית, הכרה בגולן היא צורך ביטחוני. ראשית, בשונה מיישובי אצבע הגליל ויישובי עוטף עזה המוכרים על-ידי העולם כשטח מדינת ישראל, הקהילה הבינלאומית, כולל ארה"ב, רואה ברמת הגולן 'שטח כבוש'. במציאות שכזו, ובמקרה של הסלמה ביטחונית בגבול הגולן, תתקשה ישראל לקבל לגיטימציה בינלאומית להגן על עצמה, אם תידרש יציאה לפעולה צבאית בעומק השטח הסורי, במודל דומה לזה שעשתה בעזה ובלבנון. לא לחינם ציין שר ההגנה האיראני בביקורו האחרון בסוריה, כי כוחות איראנים נמצאים בסוריה לבקשת אסד, זאת בניגוד לנוכחות הישראלית ב'גולן הסורי'.

שנית, מציאות ביטחונית קשה בגולן, בדומה לזו שביישובי עוטף עזה או לזו שחוו תושבי אצבע הגליל בימי לבנון, עלולה לעודד אגפים פוליטיים בישראל וגורמים בינלאומיים להציע הסכם מדיני הכולל נסיגה איראנית מאזורים צמודי גבול, כנגד נסיגה ישראלית מאזורים בגולן. הצעות מתקדמות יותר אף עלולות לעלות מהאוב את רעיון הנסיגה המלאה מרמת הגולן לשם הרחקת ההשפעה האיראנית ושלום עם סוריה. דוקטרינה שעד פרוץ המלחמה בסוריה אומצה בחדווה על-ידי ממשלות רבין, ברק, אולמרט ונתניהו.

אחר שהשפעתה של ארה"ב במזרח התיכון נפגעה עם כניסת רוסיה לסוריה ועם התגברות ניסיונותיה של איראן להרחיב את השפעתה באזור, יש לה אינטרס מובהק לסמן 'קו אדום' לשאיפות האיראניות והרוסיות במזרח התיכון וזאת תוך מינימום הפעלת כוח צבאי. אותו 'קו אדום', כאמור, עובר ברמת הגולן. הכרה אמריקאית בריבונות ישראל ברמת הגולן תשלח מסר חד וברור לאיראן ולפיו ריבונות זו אינה מוטלת בספק והניסיונות לאתגרה מיותרים: היא תעביר מסר ברור לרוסים כי עליהם לרסן את האיראנים; ותוריד את הסיכויים לעימות צבאי עתידי בין ישראל ואיראן, שאליו עלולה ישראל לצאת כדי להגן על עצמה מהתוקפנות האיראנית - עימות שעלול לגרור מדינות נוספות ואולי גם את ארה"ב.

ישראל וארה"ב צריכות לפעול בהקדם להכרה בינלאומית בריבונות ישראל ברמת הגולן, לא מתוך מחווה של רצון טוב, אלא מתוך הבנה כי מדובר באינטרס אסטרטגי-בטחוני משותף לשתי המדינות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר