גם לאידיאולוגיה יש תפקיד - תגובה למאמר של יהודה שלזינגר

חברי הטוב יהודה שלזינגר פרסם בשבוע שעבר תרחיש פוליטי הזוי, שמטרתו להציג את בנט ושקד כמי שרק מנעמי השלטון מכוונים אותם, ותמורת כיסאות בממשלה ימכרו את עקרונותיהם. הנה מה טוב ומה נעים לחיות בעולם הדמיון. איזה כיף לרחף על כנפי הפנטזיה. הייתי משתכנע אולי לגבי פוליטיקאים אחרים, לא כולם, אבל דווקא שקד ובנט כבר הוכיחו שהמשרה עבורם היא כלי משמעותי לקידום השקפת עולם, למימוש אידיאולוגיה. נפתלי בנט, המואשם תמידית שתיק החינוך כלל לא עניין אותו, הצליח בארבע השנים האחרונות להכפיל את מספר מסיימי 5 יחידות מתמטיקה לאחר עשור של דעיכה, להקטין את מספר התלמידים מ־40 ל־27 ילדים בכיתה בממוצע, להוסיף סייעת שנייה ב־5,112 גני הילדים בארץ ולהכניס לראשונה את מורשת יהדות ספרד כחלק מדו"ח ביטון, וזו רשימה חלקית. כחבר קבינט, הוא עצר כליל את שחרור המחבלים והוביל להשמדת 30 מנהרות חמאס - כנגד עמדת מערכת הביטחון בהובלת בוגי יעלון ובני גנץ. החשיבות שבנט יהיה שר הביטחון אינה להנאתו האישית, אלא כדי שיקדם את השקפת עולמו הימנית האמיתית, ובה קביעת יעדים ריאליים להכרעה במאבק מול חמאס ועמידה בהם.

איילת שקד הצליחה בארבע שנים במשרד המשפטים למנות שופטים שמרנים לכל הערכאות (נכון, אולי לא מספיק. אבל שיטת "חבר מביא חבר" של השופטים בוועדה למינוי שופטים נפסקה), להעביר עתירות מבג"ץ לבית המשפט המחוזי בירושלים, לנהל מאבקים ברגולציה ובחקיקה מיותרת, לפעול להסדרת ההתיישבות ביו"ש, ולא פחות חשוב מכל הקודמים - לסייע לנפגעות תקיפה מינית.

בניגוד לחלק גדול מהמפלגות המתקראות "ימין" - הימין החדש הוא באמת ימין אידיאולוגי. ליכוד חזק מאוד הוא "ימין" שמחריב את גוש קטיף ומקפיא את ההתיישבות ביו"ש, בין שבאופן מוצהר ובין שבפועל. משה פייגלין הוא "ימין" שמניף את נס לגליזציית הסמים ומעמיד את ארץ ישראל בדירוג משני, ואביגדור ליברמן הוא "ימין" שמוכן לוותר על ביתו שבנוקדים תמורת הסכם מדיני ולהציב את גבול המדינה הפלשתינית על כביש 6. כל אלו יעקפו את בנט ושקד בדהירה מהירה לזרועותיהם של גנץ־לפיד, אם חלילה תוטל עליהם המשימה להקים את הממשלה הבאה. כי כך מתנהגים כשאין אידיאולוגיה.

הכותב הוא עורך שבועון הציונות הדתית "מצב הרוח"