"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בסוף גם לדוברי הרוסית יימאס מליברמן

,עודכן

שלושים שנה אחרי ראשיתה של העלייה הגדולה מבריה"מ, הביא הסיבוב השני של בחירות 2019 ללידתו מחדש של "המגזר הרוסי". הציבור המגוון הזה גילה להפתעתו, שהמפלגה שהתיימרה להיות נציגתו בכנסת ובממשלה, זו שלכאורה דואגת לענייניו, עוסקת בפועל בעניינים אחרים לגמרי, ומתמסרת בעיקר לתעמולה נגד החרדים. הכל קרה, כאמור, בהפתעה. הקואליציה הקודמת הלוא נפלה בין השאר אחרי שאביגדור ליברמן פרש מהממשלה בגלל נושאים ביטחוניים, לפי גרסתו. והנה, במסגרת המו"מ להרכבת הקואליציה הבאה, הוא מקדיש את כל מרצו לסכסוך המלאכותי עם החרדים.

שתי שאלות עולות מייד בהקשר הזה. ראשית, האם סוגיות כמו גיוס האברכים או שיעור התעסוקה במגזר החרדי הן באמת הבעיות הבוערות כרגע בחייהם של דוברי הרוסית? ושנית, האם מישהו מתכוון ברצינות לעסוק בנושאים האלה אחרי 17 בספטמבר? לשתי השאלות, התשובה שלילית.

יש לזכור שמאחורי הכינוי "המגזר הרוסי", יש אמנם לא מעט עולים שהגיעו ארצה מבריה"מ לשעבר, אך רובם עלו לישראל ממדינות עצמאיות ולעיתים אף מסוכסכות עם אמא־רוסיה. יש כאן ותיקים שמזמן השתלבו בחברה הישראלית, ולצידם עולים חדשים העושים את צעדיהם הראשונים בישראל. ויש גם את ילדיהם, בני דור שני או אפילו שלישי, שנולדו וגדלו בארץ, ועבורם הרוסית היא שפה שלמדו מהוריהם, אך הם אינם מרבים להשתמש בה מחוץ להקשר המשפחתי. חשוב מכך: המתח שבין דת ומדינה נוגע לחייהם במישור שונה לגמרי: הוא נוגע בעיקר להגדרת יהדותם - לצורכי נישואים, גיור, קבורה וכדומה - ולא פחות מכך, להיבט הרוחני והערכי של ההשתייכות לעם ישראל.

הקמפיין האנטי־חרדי של ישראל ביתנו מלבה אפוא שסע פנימי בתוך ציבור דוברי הרוסית. רובם לא מתחברים אליו ואף סולדים מתכניו ומסגנונו. אין ספק, רבים מזדהים עם ישראל ביתנו כמפלגה, אך גם הם מחפשים רמז קלוש לפתרון החידה: כיצד גיוסם של 3,000 תלמידי ישיבות "יגייר" 350 אלף עולים ויהפכם ליהודים כשרים. או איך יציאתם של החרדים לשוק העבודה תפתור את בעיית הביטוח הפנסיוני החסר - באופן חמור - של העולים המבוגרים. אגב - משבר זה בדיוק היה על סף פתרון במסגרת המו"מ הקואליציוני, ואם ליברמן לא היה גורר את המדינה לבחירות חדשות, הממשלה החדשה היתה עוסקת בסוגיה ברגע זה.

סביר להניח שעוד לפני הבחירות תבוא ההתפכחות, ההבנה שאי אפשר לפתור בעיות לאומיות מהותיות בעזרת שיח מסכסך ומפלג. ציבור העולים מתחיל להבין שמנצלים את תמיכתו ה"אוטומטית" לצרכים ציניים, ולמעשה רוכבים על גבו בניסיון להרוויח את קולותיהם של ישראלים ותיקים מקרב מצביעי השמאל החילוני, תומכי לפיד־האב ולפיד־הבן ומלחמתם ב"רוח הקודש".

ציבור דוברי הרוסית, שהביא בבחירות באפריל את ישראל ביתנו לצד החיובי של אחוז החסימה, מבין שעומדים "לעשות עליו סיבוב". אם על חשבון הצרכים שלו מלבים שסעים, מנהלים התחשבנות ומסכנים את שלטון הימין, ייתכן שסיבוב הבחירות הנוסף יהווה עבורו הזדמנות היסטורית לשים קץ לפוליטיקה המגזרית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר