קמ"ד: קצין מגוון דעות

לפי הפרסומים, בימים אלה מתחילים דיונים בשיבוצים חדשים ונרחבים בצה"ל. שיבוצים בעת הזאת, שישפיעו לטווח של שנים, הם בעייתיים, ומעוררים את החשש לחזרת חוליי העבר, כגון שיבוט קצינים "מערכתיים" לעומת הרחקת מפקדים "התקפיים" מדי, שלא מתאימים ל"מערכת". שיבוץ דחוף ומיידי הוא מינוי תפקיד חדש לחלוטין: קמ"ד - קצין מגוון דעות. הקצין יהיה אחראי להבטחת חשיפת הקצינים בכל דרגי הפיקוד למגוון דעות וכיווני מחשבה שונים.

לאחר 7 באוקטובר, ברור שתפיסות דומיננטיות שלפיהן האיומים על ישראל הם "בעצימות נמוכה" לכאורה, ולכן מספיק "צבא קטן וחכם" כביכול, התבדו. צה"ל הולך לקראת הרחבת כוחות בכלל, והרחבת כוחות היבשה המתמרנים במיוחד. אם המומחים בתחום היו נדרשים לחבר מסמך שיצביע על הכיוונים החדשים, כותרתו היתה: "עליית האיומים בעצימות בינונית והצורך בכוחות ממוכנים ניכרים בצה"ל".

אלא שלא ניסחתי את הכותרת הזאת לצורך טור זה - היא נוסחה לפני שש שנים וחצי בידי שני חוקרים (עדו הכט ואיתן שמיר, "עליית האיומים בעצימות בינונית והצורך בכוחות ממוכנים ניכרים", סדרת עיונים בביטחון המזרח התיכון, מס' 125, מרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר־אילן, מארס 2017). אפשר להעריך שרבים מהקוראים נחשפים כאן לראשונה לקיומו של מרכז למחקרים אסטרטגיים בבר־אילן. באותה המידה קל לנחש שרבים שמעו על INSS המפורסם בתל אביב, שראשיו ולשעבריו מככבים באולפנים בכל הנוגע להערכות מצב ביטחוניות ואסטרטגיות (גילוי נאות: כותב שורות אלה מרצה במחלקה למדעי המדינה בבר־אילן, שמרכז בס"א פועל במסגרתה).

תקציר נייר העמדה קובע: "מאז 1982, צה"ל נמנע ככל שניתן מהפעלת כוחות תמרון יבשתיים משוריינים וממוכנים במבצעיו, והעדיף להסתמך על כוח אווירי ואש מנגד. נטייה זו הובעה במפורש בתוכנית בניין הכוח האחרונה של צה"ל, שנותנת עדיפות לחיל האוויר ולאש המדויקת על פני כוחות היבשה.

"יש פרשנים הטוענים כי בהיעדר איום ישיר של צבאות מדינתיים, והיות שהאיום העיקרי מורכב מהתקפות טרור, גרילה ואיומי רקטות, אבד הכלח על הפעלת עוצבות משוריינות וממוכנות גדולות. המחקר טוען את ההפך - השחקנים הלא־מדינתיים המאיימים על ישראל לא מסוגלים לנהל מלחמות בעצימות גבוהה כמו המדינות, אבל התעצמות כמה מהם בעשורים האחרונים ייצרה להם יכולת לנהל לחימה בעצימות העולה על המקובל במלחמות בעצימות נמוכה... כלומר, מלחמות בעצימות בינונית - כפי שראינו במלחמת לבנון השנייה ובמבצע צוק איתן.

"המחקר מציג כמה תרחישי איום אפשריים, שמראים צורך ברור במערכי תמרון יבשתיים גדולים ובעלי יכולת גבוהה. מחקר זה מראה כי המוסכמה הנוכחית בדבר חוסר האפקטיביות של כוחות משוריינים וממוכנים ביחס לאיומים אלה היא שגויה, ותומך בבניית כוחות קרקעיים כבדים, אמינים ואפקטיביים".

לאחר 7 באוקטובר, ברור שתפיסות דומיננטיות שלפיהן האיומים על ישראל הם "בעצימות נמוכה" לכאורה, ולכן מספיק "צבא קטן וחכם" כביכול, התבדו. צה"ל הולך לקראת הרחבת כוחות בכלל, והרחבת כוחות היבשה המתמרנים במיוחד

איני יודע אם וכמה מחברי המטכ"ל נחשפו לעמדה זו. לעומת זאת, ברור שחברי המטכ"ל נחשפו לניירות העמדה של INSS. ייתכן שכחלק מהשינוי המתבקש, כדאי להימנע מכך שקצין מגוון דעות יהיה דווקא קצין בכיר שעלה במעלה הדרגות באחד מהמסלולים המוכרים בצה"ל. יש לשקול שיהיה זה דווקא אזרח שהשכלתו היא בתחום ההיסטוריה וההגות הצבאית, ניתוחי קרבות וכיוצא באלה, אף שהוא עצמו לא היה בהכרח קצין בכיר.

קרל פון קלאוזביץ, מהמפורסמים שבהוגים הצבאיים, אמנם סיים את שירותו הצבאי כקצין בכיר, אך כתיבתו החלה מוקדם יחסית. בזיל לידל־הארט, הוגה ותיאורטיקן צבאי בולט במאה ה־20, הגיע "רק" לדרגת סרן. תפקיד הקמ"ד יעוצב במסגרת סיעור מוחות, שהתנאי היחיד שלו יהיה מה שכנראה חסר בממסד הביטחוני ושהביא אותנו לכשל 7 באוקטובר, ובעיקר חשוב שיהיה בשיבוצים הבאים: מגוון דעות.