צו 8 לתקשורת
נכון לכתיבת שורות אלה, יש בישראל 1,499 נפטרים, 208 מונשמים, 763 חולים במצב קשה וכ־6,000 מאובחנים חדשים ביום. בתקשורת מדברים כבר על מחדל יום הכיפורים השני. סביר שבשוך הקרב תוקם כאן ועדת חקירה ממלכתית. הקורונה תסתיים הרבה לפני שימוצו הדיבורים על אודותיה, אם בכלל.
כפי שבדרך כלל קורה בעיתות משבר, התקשורת היא זו שמכתיבה את סדר היום וקובעת את מצב הרוח הלאומי. היא משפיעה על החלטות הרות גורל, ממליכה מומחים ועורפת ראשי אחראים. לעיתים נדמה שליושבים מחוץ לחדרי קבלת ההחלטות יש את הידע, הנתונים ובעיקר את התבונה שאין למקבלי ההחלטות. לא רק פרשנים בכירים; לא אחת רואים כתב צעיר מבקר במילים רהוטות ומשיא עצות לראשי המערכת. בכדורגל ידוע שהשחקנים הטובים ביותר הם אלה שעל הספסל. כשהאחריות אינה על כתפיך, קל לתת עצות ופתרונות.
אם יורשה לי להשיא עצה לידידיי ולעמיתיי בתקשורת: זה הזמן לעבור מדיבורים למעשים. אם כבר החלטתם שיש כאן מלחמה ומחדל, אז בבקשה - תפעלו בהתאם. דמו שנתקבלה אצלכם במערכות "צו 8 לתקשורת", וכנסו למצב חירום. במלחמה כמו במלחמה.
תתחילו לסקר הלוויות בכל יום, כמו שמסקרים הלוויות של נופלים בקרב או קורבנות טרור. פה ושם - תעבדו יחד, תנו לעיתים אפילו כותרות ראשיות אחידות, שיזעזעו קצת את האדישות. כן, למרות התחרות ביניכם, הדגימו את הסולידריות שאתם תובעים מההנהגה או מהציבור: תנו דוגמה לאחווה הישראלית שכולנו צמאים אליה, זו מהמרפסות של גל א'. סקרו את בתי המשפחות המתאבלות על מתיהן. תעדו את מחלקות המונשמים בבתי החולים. הקדישו זמן להצגת שמות הנפטרים ומקומות מגוריהם. קראו ל־120 חברי הכנסת לשלוח נציג לכל הלוויה ושבעה וסוכת אבלים, הקפידו שכל מי שמופיע באולפני הטלוויזיה יעטה מסיכה וישמור מרחק של 2 מטר, בלי לחפף.
הפסיקו זמנית לתת במה להפרות של הוראות הסגר, בטח כאלה המנופחות לממדים גדולים כשמדובר בידוענים. אם סלב אחד נופש ביוון או אחרת מפזזת במסיבה, אל תיתנו לזה במה, אחרת מר ישראל ישראלי שואל, ובצדק, "אם הם, אז למה לא אני?" עשו ההפך: גייסו כמה שיותר ידוענים למסע הסברה שיגרום לאנשים לחשוב ובעיקר להיזהר.
אמר לי השבוע איש תקשורת בכיר: "תגיד, אתה מכיר מישהו שמונשם או שנפטר? אני לא. הכל שקר". מדאיג להיווכח לאן מגיע מדד ההדחקה וההתעלמות מהסכנה. אל תסקרו חתונות ולא את הבליינים בחופי הים ובמסיבות. הפעם תראו את הצד הריק של הרחובות, את בתי הכנסת הסגורים, תראיינו רבנים שקוראים לציבור לשאת תפילה חרישית בבית ולא המונית בחוץ, תצלמו רק את המפגינים שבחרו לעשות זאת כנדרש ליד ביתם. צלמו את המשפחות שחוו בידוד ופחד ולא רוצות להגיע לשם שוב, את משפחות האחיות והרופאים שקורסים מעבודה, את אנשי מד"א, את צוותי הרפואה והמעבדות. אתם חיל האוויר של המלחמה הזו, בידיכם הכוח לעזור למקבלי ההחלטות להכריע את הקרב.
ממי פאר הוא יועץ אסטרטגי־תקשורתי, "פאר לוין תקשורת"
