המדינה נכשלה, כנראה, במבחן האמת של משחק ה"אמת או חובה" שהיא מנהלת עם בית המשפט העליון בעניין שילובה של אישה בוועדת טירקל. האומנם אין בכל מדינת ישראל אישה המתאימה לכהן כחברה בוועדה הבודקת את אירועי המשט? האומנם התחום היחיד, אם בכלל, שניתן לשלב בו אישה בוועדת הבדיקה הוא התחום המשפטי? האם באמת אין בכל מדינת ישראל אישה בעלת ידע ביטחוני בסיסי (עדכני, של העשור האחרון) ושיקול דעת לבחון תהליכי קבלת החלטות, איסוף וניתוח מודיעין, הכנת תוכניות פעולה והתייחסות לתרחישי ייחוס במגוון מצבים, לרבות פערים בין תכנון לביצוע- עגום להיווכח ששוב נדרשת המדינה להכוונה חד-משמעית של בית המשפט העליון בשלבים שבין בקשת התייחסות, עבור לדרישת מענה הולם והמלצה לבחון שוב בטרם תתקבל תשובה סופית, ולבסוף החלטה מחייבת של "עשה" למדינה לגייס מאמץ, לאתר אישה מתאימה ולצרפה לוועדה, גם אם בשלב מאוחר זה. הדבר מזכיר ימים שחלפו, לפני כ-16 שנים, אז נדרש בג"ץ להורות למדינה בצו "עשה" לפתוח את קורס הטיס לנשים, נגד עמדת המדינה. מפתיע שגם כיום אין המדינה מודעת לכך שתשובה כפי שניתנה לבית המשפט לא רק שאינה משכנעת, אלא מביישת את המשיבה. יש לא מעט נשים ששירתו בצה"ל ובארגוני הביטחון האחרים, לרבות המועצה לביטחון לאומי, בעלות ידע וניסיון ביטחוני שאינו נופל מעמיתיהן הגברים. כתוצאה מכישלון המדינה במבחן ה"אמת", העביר בית המשפט את ההוראה מ"אמת" ל"חובה". אולי מוטב כך, שכן אני תקווה שהלקח יילמד הפעם עד ה"משחק" הבא. הכותבת היתה קצינת ח"ן ראשית ונציבת שירות בתי הסוהר; כיום חברה במועצה לשלום ולביטחון
