ראשי הרשות, אבו מאזן וסלאם פיאד, הם אולי המנהיגים הפלשתינים הראשונים בהיסטוריה המודרנית שמבינים כי פיגועי טרור אינם מקדמים, ואף מסכנים, את האינטרסים הלאומיים הפלשתיניים. זה לא שהם הפכו להיות ציונים, אבל הם גם לא מנהלים מדיניות כפולה כפי שניהל ערפאת לאורך כל הסכמי אוסלו. פיאד לא מסתיר את תוכנית הפעולה שלו. הוא מצהיר עליה השכם והערב. פיאד פועל לבניית התשתית הנדרשת (כלכלית, אדמיניסטרטיבית, פוליטית וביטחונית) להקמתה של מדינה. פעילות זו, שאמורה להסתיים בסוף שנת 2011, נעשית בתמיכה אירופית ואמריקנית ובהעלמת עין, ואפשר אף לומר סיוע, של ממשלת ישראל. פיאד אף הצהיר בחוכמה רבה כי אין בכוונתו להכריז על הקמת מדינה כצעד חד-צדדי שיביך את ישראל; הוא רק פועל להכשיר את הקרקע להקמת המדינה ולהבטחת קיומה לאחר שהצדדים יסכימו ביניהם (אם הוא יעמוד בהבטחתו זו, עוד חזון למועד). בכל מקרה, בדיוק בשל כך, מבחינת ראשי הרשות, עומד קיומו של משא ומתן ישיר עם ישראל לרועץ ואפילו מסכן את האסטרטגיה שהם נוקטים. עד כה הם פעלו להשגת יעדיהם האסטרטגיים בתמיכה מקיר לקיר (במובן מסוים אפילו בתמיכת חמאס), בלא שנדרשו לשלם כל מחיר לישראל. ללא חתימה על הסכמים, ללא הכרה בזכות קיומה של ישראל, ללא ויתור על זכות השיבה וכדומה. כל התקדמות מהותית במשא ומתן הישיר עם ישראל תביא בהכרח לביקורת נוקבת בתוך הזירה הפלשתינית, ומעמדם ייחלש. מצד שני, ניצב בנימין נתניהו בראש ממשלת ימין. גם לו היה רוצה לצקת תוכן מעשי לשיחות אלה, ברור כי יסכן בכך את שלמות ממשלתו. הוא מעדיף התקדמות בהקמת התשתית למדינה פלשתינית, אבל לא מעוניין בהתקדמות מהותית וגלויה בשיחות הישירות עם הפלשתינים בשל המחיר הכבד הכרוך בכך, לתפיסתו. גם השחקן השלישי בזירה - חמאס - חושש מחידוש המשא ומתן הישיר. הנהגת חמאס חותרת כיום להשגת לגיטימציה לתנועה בעולם תוך כדי הסרת המצור על עזה. פיגועי טרור בהיקף נרחב לא שירתו עד כה את האינטרס המיידי של חמאס, וההנהגה שלו בוחנת את פעילות פיאד לבניית התשתית למדינה. במקום להגיע לעימות חזיתי עם פתח בגדה, היא בוחרת להכין את כוחותיה בגדה למועד שבו יתעמתו באופן ישיר עם פתח, ינצחו, ויקטפו כפרי בשל את התשתית המוקמת בידי הרשות. כל עוד פיאד ואבו מאזן לא משלמים לישראל מחיר פוליטי ולא חותמים על הסכמים עימה - חמאס לא חותר להפר את הסטטוס קוו. אולם ליושב בבית הלבן אצה הדרך. הוא מעוניין להציג הישג פוליטי. ואם אפשר, עוד לפני הבחירות לקונגרס בנובמבר השנה. לכן הוא כופה על הצדדים לפתוח במשא ומתן ישיר. ישראל והפלשתינים מצייתים כמי שכפאם שד, וכל מאודם הוא להשיג נקודות שישמשו אותם במסע התעמולה שיתקיים לאחר שהשיחות יעלו על שרטון. * * * הנהגת חמאס לא מעוניינת בשלב זה ב"שבירת הכלים" תוך ייזום גלי טרור התאבדותי. בחמאס עוקבים בדאגה אחר פתיחת הדיונים ותומכת בפיגועי טרור בהיקף מוגבל, בעיקר בגדה, בין שהם יזומים על ידי ההנהגה ובין שהם פועל יוצא של יוזמה מקומית. פיגועים אלה משרתים את מטרות חמאס ומעבירים מסר של מורת רוח ואזהרה להנהגת פתח לבל יחרגו מהמנדט הפרוצדורלי בלבד. עם זאת, אם יסתמן כי התהליך שהחל בוושינגטון אכן נושא פרי, תסיר הנהגת חמאס כל עכבה, ותפעל לחידוש גלי הטרור ההתאבדותי בישראל. במקרה זה יהיה היקף הטרור פועל יוצא של יכולות שירות הביטחון הכללי, צה"ל וכוחות הביטחון הפלשתיניים בגדה לאתר, למנוע ולסכל את הפיגועים הללו. הכותב הוא מנכ"ל המכון למדיניות נגד טרור
במרכז הבינתחומי הרצליה
משא ומתן
פרופ' בועז גנור
פרופ' גנור הוא מנכ"ל מייסד של המכון למדיניות נגד טרור, אוניברסיטת רייכמן