"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סודאן

,עודכן

אזרחי דרום סודאן, העשירה בנפט, שמרביתם נוצרים ואנימיסטים, החלו אתמול בהצבעה שתימשך שבוע ואמורה להכריע אם להתנתק מהצפון, המוסלמי ברובו והדל בנפט. לישראל צריך להיות עניין רב בנעשה במדינה הגדולה באפריקה, שצפויה לפי הערכות להתחיל בתהליך הדרגתי של פירוק. עצמאות דרום סודאן תעמיד במבחן את ההשקעה הישראלית השקטה בה לאורך השנים, את נכונות הקהילה הבינלאומית לקבל לחיקה מדינה חדשה, גם באופן חד-צדדי, ואת יכולתה של ישראל להתמודד עם גל פליטים נוסף אם תגבר האלימות כתוצאה מהאירועים.

ב-2005 הגיעו ג'ובה (בירת הדרום) וחרטום להסכם שלפיו הם יחלקו באופן שווה את רווחי הנפט, והדרום יזכה באוטונומיה חלקית עד למשאל העם. בפועל, לרשות הדרום עומדים צבא ומוסדות פוליטיים ובנקאיים נפרדים. כעת נמצא על הפרק מעבר לעצמאות מלאה. בשל התמיכה הגורפת בהיפרדות בקרב תושבי הדרום ההערכה היא כי ההיפרדות תתממש והשאלה היא רק באיזה אופן ואם היא תלווה באלימות.

נשיא סודאן, אל-באשיר, אמנם הכריז ערב הבחירות כי יקבל את הדין ולא יתנגד לניתוק, ולו בשל רצונו לא להתעמת עם המערב, אך יש חשש כי הצפון יכשיל את מימוש המהלך. הדרום הודיע כי כל מניפולציה בתוצאות תביא להכרזת עצמאות חד-צדדית - מה שעלול לגרור תגובה צבאית של הצפון או של מיליציות המזוהות עימו. ככלל, נראה כי התרחישים שבהם הצדדים, לאורך זמן, לא מתנגשים צבאית, מועטים. ולו בשל העובדה כי הנפט המופק בדרום אחראי למרבית הכנסות הצפון. גם לדרום אין חלופה אחרת מאשר שינוע הנפט דרך שטח הצפון לים האדום. ההכנסות מנפט שימשו את הצדדים בעיקר לחימוש מאסיבי של צבאותיהם. אך בעתיד ייתכן שדווקא התלות ההדדית ברווחי הנפט עשויה להפחית את סכנת העימות.

על הקהילה הבינלאומית, החלוקה בתמיכתה בדרום ובצפון, להחליט אם היא מקיימת קשרים עם אל-באשיר, שנגדו תלויים ועומדים שני צווי מעצר של בית הדין הבינלאומי בגין חלקו ברצח העם בדארפור; ומה היא מוכנה לעשות כדי לפייס את הצפון. ממשל אובאמה רמז על סיוע אפשרי ואף על הסרת סודאן מרשימת המדינות התומכות בטרור אם חרטום לא תתנגד לעצמאות דרום סודאן.

מה באשר לישראל? זו עשויה לקשור קשרים דיפלומטיים רשמיים עם הדרום, לא דבר של מה בכך (בכירים בממשלת ג'ובה השמיעו בשנה האחרונה נכונות לכך) ולזכות בפתיחת השוק הדרום-סודאני לאנשי עסקים ישראלים, גם מעבר ליצוא ביטחוני; תיתכן גם החזרת מסתננים מוסדרת לדרום. למרות היתרונות הללו, עלול גם להתגבר שטף הפליטים והמסתננים דרך גבול ישראל-מצרים הפרוץ במקרה של חזרה לאלימות.

אם בזמן הקרוב לא תינקט פעולה החלטית בידי הקהילה הבינלאומית, בכלל זה יצירת אזור חיץ בין הניצים, גיבוש מנגנון פיצוי לדרום (שעלול לאבד את מקור הכנסתו העיקרי) ובניית תשתית הובלה וזיקוק נפט נפרדת בדרום סודאן, מלחמת האזרחים הארוכה ביותר ביבשת עלולה להתחדש. בינתיים, הצדדים, חמושים מעל לראשם, ניצבים משני צידי הגבול ונערכים לבאות.

הכותב הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואל גוז'נסקי

ד"ר יואל גוז'נסקי הוא ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי inss ולשעבר בכיר במל"ל

כדאילהכיר