כולם מחכים למוצא פיו של המזכ"ל

היו מי שחלמו לאורך המאה ה-20 שבמזה"ת ניתן יהיה להכניס כמה קבוצות שונות ועוינות למסגרת מדינית אחת, לקבוע כללי משחק - ושכל השחקנים יתמידו במשחק לעולמי עד. כזו היתה לבנון, שקמה ב-1943 כמדינה המבוססת על הסכמה בין-עדתית על חלוקת העוגה השלטונית באופן שנתן את ההגמוניה לקבוצות הנוצריות, על חשבון האחרים, ובעיקר השיעים שנשארו עשרות שנים בשוליים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים של המגרש.

אלא שבשוליים, בשכונות העוני העלובות, הם פרו ורבו. חלקם באוכלוסייה גדל והלך, ועימו גדלו והלכו דרישותיהם להגדיל את חלקם בעוגת השלטון. הדרישות הללו קיבלו חיזוק מהנחישות הג'יהאדיסטית שגילה חיזבאללה מאז שנות ה-80 הראשונות כשלחם בחירוף נפש נגד הזרים, הפולשים, האמריקנים והציונים.

האמריקנים נמלטו ראשונים, והציונים "גררו את זנבותיהם" במאי 2000 כשהם משאירים את חיזבאללה חופשי ומשוחרר לתרגם את הצלחותיו בשדה הקרב להישגים בתחום הפוליטי, אף שהוא מעולם לא הסתיר את כוונותיו להשתלט על לבנון כולה - הנשק, האימונים, הכספים והתמיכה הפוליטית המאסיבית מאיראן ומסוריה.

לכל היה ברור שהשתתפות חיזבאללה בממשלה הנוכחית לא נועדה לסייע לתפקודו של ראש הממשלה סעד חרירי, בנו של רפיק חרירי, שנוא נפשו של חסן נסראללה, או להעניק יציבות למערכת שאינה מקובלת על חיזבאללה. חיזבאללה נכנס לממשלה כדי להגשים מטרה אחת ברורה: לטרפד את פעולת בית הדין הבינלאומי החוקר את רצח חרירי האב בפברואר 2005, בין אם זה יטיל את האשמה על הפטרון הסורי ובין אם האשמה תופנה בסופו של דבר לכיוון חיזבאללה.

המשחק הפוליטי הלבנוני בשנה האחרונה היה מבוסס על ההבנה שחיזבאללה מעניק למערכת הפוליטית של לבנון המודרנית, הפלורליסטית, ארכה שבה עליה לפעול לפי תכתיביו כדי לשרוד, ואם תאכזב את הפטרון היושב בבונקר הוא יסלק את הכלים מהלוח, יקפל אותו ויתחיל משחק אחר לפי הכללים החדשים שהוא יקבע.

התפטרות הגוש של חיזבאללה מהממשלה היא בדיוק זה: החיילים הנאמנים חיזבאללה, אמל (בראשות נביה ברי) ואנשי "אלמרדה" ("הנפילים", חיילי משפחת פרנג'יה) יורדים מהמגרש, וכל השחקנים מחכים למוצא פיו של הבוס הכל יכול, שיכתיב לכולם מה לעשות כאשר כולם יודעים מה יקרה להם אם יעזו להמרות את פיו.

היחידה שיכולה להציל את לבנון מנפילה אל חיקו של אייתוללה נסראללה היא ארה"ב, ולכן מיהר סעד חרירי לבית הלבן במטרה לשכנע את הנשיא אובאמה לשאת באחריות למערכת הדמוקרטית הלבנונית, שלא תיפול חלל לרגלי האיראנים ועושי דברם בלבנון. אך מה הוא מצפה מאובאמה? שישלח את המארינס לעשות "סדר חדש בלבנון" אחרי שב-1983 פוצץ חיזבאללה את מטה המארינס בביירות והרג 241 מחיילי הכוח? שארה"ב תפתח חזית ישנה-חדשה שתקיז דם אמריקני נוסף אחרי שוושינגטון הצליחה בקושי להוציא את מרבית חייליה מעיראק כשהאיראנים מזנבים בהם-

האפיפיור, בברכתו לשנה החדשה, קונן על גורל הנוצרים במזה"ת. נראה שקינתו חלה על הנוצרים בלבנון באופן מיוחד, שכן תחת שלטון השיעים, עם כללי משחק חדשים, "יהיה אללה בעזרם". יש רק לקוות שבירושלים לא יושב מישהו ומתכנן שוב לעשות "סדר חדש בלבנון".

הכותב הוא חוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר-אילן