"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לדעת לשלוט

,עודכן

בקרב הרוב הפרלמנטרי של "מחנה הימין" יש המתלוננים לאחרונה על מר גורלם: שלושים שנה אנחנו בשלטון, הם מתאוננים, אבל איננו "שולטים". יתרה מזאת: הם קובלים על זקני ה"ימין", בעלי אמונות עבשות שאבד עליהן כלח, שאינם יודעים לשלוט או, גרוע אף יותר, אינם רוצים לשלוט.

מקוננים אלה מתעלמים מכישלון יריביהם המסורתיים: ייצוג ה"שמאל" בכנסת התכווץ לכדי מיעוט קטן; כשיטה כלכלית קמל הסוציאליזם בארצנו לפני שנים רבות; מעטים מאוד בציבור עוד מאמינים שניתן להגיע לשלום וביטחון עם הנהגת הערבים בשומרון, ביהודה ובחבל עזה בעתיד הנראה לעין; כ-600 אלף יהודים מתגוררים "מעבר לקו הירוק", מהם 340 אלף בבקעת הירדן, ביהודה ובשומרון, וכרבע מאלה יושבים לאורך דרך-האבות על גב ההר. אנשי "ימין" פעילים בכל שטחי החיים בארצנו, רבים מהם בעמדות ניהול בכירות ובעמדות השפעה פוליטיות מכריעות.

אולם בכל זאת, "יש סייעני שמאל בליכוד", התמרמר בשבוע שעבר אחד הגיבורים המתוסכלים, "שמסכלים כל פעולת חקיקה של המחנה הלאומי. מדובר בשרים ותיקים ומנוסים שבוחרים ממרומי שנותיהם לשרת את השמאל". בתנאים הפוליטיים שתיארתי לעיל אי אפשר לפרש את הנהי הזה אלא בדרך אחת: בקריאתם החוזרת "שהימין ישלוט" מתכוונים גרגרנים פוליטיים אלה לדבר אחר לגמרי: "שהימין ישלוט - ללא מצרים".

לאחרונה אף שמעתי חברים המתגעגעים לימי קדם בהתפעלות: "המפא"יניקים האלה ידעו לשלוט". אכן, בימי שלוט השולטים הם סברו שמותרת להם שליטה בלי מגבלות. ההיתר שהעניק לעצמו הרוב לקיים ממשל צבאי על אזרחי ישראל הערבים במשך שש עשרה(!) שנים, לא הספיק לו. כפי שהראה לאחרונה שלמה נקדימון במחקר מדהים שפורסם במוסף "הארץ", ניסו מנהיגי ה"שמאל" למחוק, פשוטו כמשמעו, את המפלגה הקומוניסטית הישראלית הקטנה מן הציבוריות הישראלית, חמש שנים לאחר קום המדינה. רק פסיקתו של השופט אגרנט כי אין להתיר לממשלה השתלטנית לסגור את עיתון המפלגה הקומוניסטית "קול העם", הצילה את הדמוקרטיה במדינת ישראל הצעירה.

מצער הדבר, אך כך הוא טבע האנוש, ללא הבדל שמאל או ימין. לרוב בלתי מרוסן נטייה להיות דורסן. אם אין הרוב משכיל להבין כי עליו להגביל את עצמו, יש ליצור ולשמר את הכלים המגבילים אותו. חובת הפעולה אינה רק על המיעוט חסר האונים, אלא גם על אלה הנמנים עם הרוב וטרם שכחו אלף-בית של דמוקרטיה. ליתר דיוק, כיום חובת הפעולה לסיכול הניסיונות החוזרים להסרת הרסן היא על חברי הליכוד הרבים, המבינים לאן עלולים הדברים להתגלגל וזוכרים כי תפארת תנועתם על שמירה קפדנית של כללי יסוד. לא בנדיבות-של-מנצחים מדובר, אלא בהגינות; לא רק בצדק מדובר כי אם גם בחוכמה.

אכן, חברים בממשלה המייצגים את הליכוד פועלים - ובהצלחה נאה - לסיכול הצעות חוק מזיקות ולהקהיית עוקצן. בניגוד לרושם שמנסים ליצור כותבי טורים בעלי סדר יום פוליטי מוטה, פעולתנו מהווה מחסום יעיל בפני נזקי החוקים האלה. לא במסתרים אנו פועלים אלא בריש גלי, מתוך אמונה וידיעה שבכך אנו מונעים מן הליכוד תקלה חמורה וממדינת ישראל רעה גדולה.

לדעת לשלוט משמעו להבין את מגבלות השליטה ולהכיר בזכויות המיעוט. לדעת לשלוט פירושו להביא לידי ביטוי מעשי יום-יומי את כלל-החיים הנצחי של הלל הזקן: מה ששנוא עליך - לזולתך לא תעשה. כפי שאירע כבר בעבר, שלטון הגורם לחלק מתומכיו להתבייש בשתלטנותו יביא, בסופו של דבר, לסילוקו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר