עם זכייתה של קריית שמונה באליפות, נורו עשרות זיקוקי דינור השמיימה והאירו את שמי אצבע הגליל. תצפיתני חיזבאללה ודאי הופתעו לרגע, שכן יום העצמאות של הציונים חל רק במאי. אלא שאז התברר להם שמדובר במשחק כדורגל והזיקוקים הודיעו שקריית שמונה אלופה. באותו ערב גם חיזבאללה והלבנונים לא יכלו להתעלם: עם ישראל חי וקיים! באותם רגעים, מדרום לשם, כל מי שראה את המשחק בטלוויזיה שמח בשמחתה של העיר. עד כדי כך שלמחרת הזכייה ההיסטורית באליפות העמודים הראשונים של כל העיתונים הוקדשו לאלופה הטרייה ודחקו את שאר חדשות היום, אפילו את תמונת המנצח של "האח הגדול". אמנם הרייטינג של גמר "האח הגדול" היה גבוה פי ארבעה מזה של משחק הכדורגל, אבל בניגוד לקותי, את האליפות של קריית שמונה יזכרו גם בעוד עשרות שנים. רייטינג הוא לא הכל בחיים. ובכל זאת, איך ניתן להסביר את הפער גדול שנוצר השנה בין העניין הציבורי המתמעט והולך בכדורגל, לבין הכיסוי התקשורתי הנרחב שלו זכתה עירוני קריית שמונה? מילת המפתח היא "פריפריה". קריית שמונה היא אחת הערים הכי "פריפריאליות" בישראל. הריחוק ממרכז הארץ, הפערים הגיאורפיים והכלכליים, והאיום הביטחוני הפכו את העיר הצפונית למקום שאין בו הרבה סיבות לשמוח. לפיכך אין זה מפתיע שכאשר סוף סוף קריית שמונה גוברת על התל-אביביות לאורך כל העונה, הסיפור סוחף אחריו מדינה שלמה. מיקומה הפריפריאלי של עירוני קריית שמונה נותן לה יתרון גדול בסצנת הכדורגל. הריחוק מהמרכז מגדיל את המחויבות של השחקנים לכדורגל ומקטין את האפשרויות שלהם לבילויים ולחיכוך עם גורמים מפוקפקים. בתקופה שבה גורמים ודפוסי התנהגות עברייניים משתלטים לאט לאט על הכדורגל כולו, קריית שמונה מחזיקה מעמד כמועדון כדורגל השואף להצלחה ספורטיבית תוך כדי ניהול אחראי וחיבור לקהילה. תנאים אלה להצלחה בכדורגל אולי מובנים מאליהם, אבל במצב הנוכחי מדובר בשילוב נדיר שכמעט אינו קיים. הציניקנים יגידו כי רק בתקופה שבה הכדורגל הישראלי נמצא בשפל יכולה קריית שמונה לזכות בתואר. בעונה שבה ארבע הקבוצות הגדולות מציגות כישלונות ניהוליים ומקצועיים מהדהדים, מישהו היה צריך להרים את התואר מהרצפה. אבל העובדות הן שעם תקציב של 17 מיליון שקלים, השביעי בגודלו בליגה, קריית שמונה הצליחה לעבור בפער ניכר את כל הקבוצות הגדולות. לכן אי אפשר לזקוף זאת רק לחובתן של היריבות. איך שלא מסתכלים על זה, קריית שמונה הגיעה להישג ענקי. הכדורגל הוא אחד הגורמים שיכולים לשנות מצב רוח ודימוי עצמי של קהילה שלמה. הישראלים יכולים לראות בקריית שמונה מיקרוקוסמוס למצבה של ישראל בעולם - ישראל היא קריית שמונה! מדינה קטנה מוקפת אויבים שמנסה להצליח נגד כל הסיכויים. אם קריית שמונה יכולה לזכות באליפות, אולי ישראל יכולה יום אחד לזכות במונדיאל! כבר זכינו באירוויזיון כמה פעמים ובהיי-טק אנחנו אימפריה, אבל תחושת האנדרדוג היא מהמניעים העוצמתיים ביותר להצלחה, וקריית שמונה נותנת השראה לכולנו.
