"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המגזר הרוסי והמחאה: מנותקים

,עודכן

לפני שבועות אחדים התפרסם סקר "הארץ"-דיאלוג, שעל פיו רוב מוחלט מהציבור (69%) בעד חידוש המחאה החברתית. ככלל, תמיכה במחאה קיימת בכל המגזרים בציבור היהודי, כולל במגזר החרדי (57%), אולם התמיכה בציבור החילוני היא בשיעור הגבוה ביותר - 79%, בעוד במגזר הרוסי מדובר בשיעור הנמוך ביותר - 52%.

מדוע זה כך? פוליטיקאים יאמרו: רוסים הם ימנים! (אף על פי שהביאו לשלטון את רבין ב-1992 ואת ברק ב-1999). יאמרו: בגלל ליברמן! יאמרו: מסודרים כלכלית (אף על פי שיש להם ייצוג נכבד בקרב עובדי הקבלן ומקבלי הבטחת הכנסה). נראה כי ההסבר נמצא במקום אחר.

הסיסמאות של המחאה החברתית ב-2011 ובקיץ הנוכחי אינן אומרות דבר למגזר הרוסי, בדיוק כשם שהמחאה החברתית של העולים בשנות ה-90 לא אמרה דבר לכלל האוכלוסייה ולא זכתה בתמיכתה.

הנתק של שנות ה-90 הביא בסופו של דבר להקמת מפלגות רוסיות שייצגו עולים בכנסת ובממשלה. אינתיפאדות, שירות בצה"ל ועבודה משותפת אמנם קירבו את שני המגזרים, אבל גם אחרי 20 שנה נותרו אותן בעיות ממש.

כמה משפחות בישראל באמת ממתינות לדיור ציבורי? תלוי את מי שואלים. שר השיכון אריאל אטיאס טוען כי מדובר ב-2,400 משפחות, שגובה הסיוע המוענק להן בשכר דירה, לפי החלטת הממשלה ממרץ 2012, נע בין 2,500 ל-3,000 שקלים בחודש (תוספת של 90%); בעוד משרד הקליטה מצביע על מספר גבוה הרבה יותר - 39,401 משפחות, שיקבלו סיוע של בין 661 ל-1,250 שקלים בחודש (תוספת של 10%). הפער מבטא אפליה הנובעת מכך שבזמן האישור בממשלה נעלמו מהנתונים 30 אלף עולים הזכאים לדיור ציבורי (על כך הגשתי תלונה למבקר המדינה).

בסוף יוני בוצע סקר בשיתוף מכללת אריאל והמשרד לקליטת העלייה בקרב אלף דוברי רוסית. לפי נתוני הסקר - רק 43% מאמינים לבית המשפט העליון (ילידי הארץ - 61.6%), 36.6% למערכת המשפטית (59.9%), 34% למשטרה (44.3%), ואילו לכנסת רק 28% (34%). 74% סבורים כי חשוב שיהיו ארגונים שיציגו אינטרסים פוליטיים וכלכליים של המגזר הרוסי.

העלייה הרוסית, המונה כ-1,200,000 בני אדם, גם כיום היא בבחינת לשון המאזניים הבין-גושית. ללא תמיכתה, אין מפלגה שיכולה להגיע לשלטון. מכיוון שכך, לא ברור הזלזול המופגן נגד ציבור זה. בעוד יש מפלגות שראשיהן מאמינים כי העולים מצויים בכיסם, כך גם יש מפלגות הסבורות כי אין להן סיכוי לזכות בקולות העולים. כולן טועות, כשם שהפוליטיקה הפרלמנטרית בכללה פועלת מתוך טעות. וכשם שמחאת הקיץ הקודם נשתתקה, כך גם סופם של הללו להיות מושתקים.

הכותב פעיל חברתי וממנהיגי עולי חבר העמים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר