בין טרור לפטרייה גרעינית

עשרה טרוריסטים מוסלמים החזיקו את מומבאי כבת ערובה, ביצעו מעשי פשע, זוועה ושפיכות דמים, ובשידור ישיר מהשאול טילטלו את עולמנו עד היסוד. התערובת הנפיצה של ג'יהאד עולמי נוסח אל-קאעידה, ביחד עם סכסוך דתי מר ואכזר בתת-היבשת ההודית, יוצרת תמהיל מסוכן, קוקטייל קטלני, שמעליו מרחף צל מאיים של פטרייה גרעינית. צחצוח החרבות בין הודו לפקיסטן כבר החל, ותגובת השרשרת, אם לא תיעצר, תביא לעימות חזיתי, מסוכן מאין כמותו.

הפיגוע הזה הוא ציון דרך, ולא עוד אחד בסדרה. הודו כבר ידעה פיגועים המוניים, אך לא כזה שבו מוחזקים מאות בני ערובה, לא כזה שבו מוצאים להורג אזרחים מערבים, כולל יהודים וישראלים, בסלקציה אכזרית ובכוונה תחילה - ובעיקר לא כזה שבו האומה ההודית מושפלת, קבל עם ועולם, במשך שלוש יממות רצופות. עם שוך תרועות ההמונים לקומנדו ההודי הכושל, צפויים העלבון, הזעם ותחושות הנקם לתפוס את מקומן.

החשודים המיידיים הם, כמובן, ה"מיעוט" המוסלמי ההודי בן 150 המיליונים ובעיקר - האויבת המושבעת, פקיסטן, שעוד לפני הפיגועים במומבאי תוארה על ידי מומחים כבסיס האם של הטרור האיסלאמי העכשווי וכעקב אכילס של כל ניסיון לגבור עליו. למרות ההתקרבות שחלה לאחרונה בין שתי המדינות, הן עדיין חיות בצל שלוש המלחמות שניהלו ביניהן ב-60 השנים האחרונות ובהשפעת הזיכרון הטראומטי של הקמת פקיסטן ב-1947. כמה חודשים לפני כ"ט בנובמבר שלנו - שצוין אתמול - בוצעה "החלטת החלוקה" של הודו ופקיסטן, מלווה בדם ובאש ובמעשי זוועה שלידם הסכסוך הישראלי-ערבי הוא כמשחק ילדים, כולל מיליון חללים ועשרות מיליוני פליטים ועקורים משני צידי המתרס. התדרדרות יחסים מחודשת בין הינדים למוסלמים עלולה לעורר שנאת עבר ותיעוב הדדי שלא שככו מאז ימי התפלצת שנרשמו לדיראון עולם, של "רכבות רפאים" מלאות גוויות שחוטות וחלקי גופות מבותרים, ששוגרו מהודו לפקיסטן וחוזר חלילה.

התגברות המתח בין הודו לפקיסטן וה"נקודות" שצברו מנגנוני הג'יהאד בהריסות המפויחות של מלונות מומבאי מציבות בפני הנשיא הנבחר של ארה"ב, ברק אובאמה, אתגר בינלאומי ראשון במעלה, עוד לפני שתפס למעשה את הגה השלטון. כמו במשבר הכלכלי העולמי, ייתכן שאובאמה ייאלץ להתייצב בקדמת הבמה, במקום ממשלו המשותק של הנשיא ג'ורג' בוש. מעריציו של אובאמה מאמינים בו וביכולתו, אך גם למבקריו אין עתה ברירה אלא להתייצב מאחוריו, בבחינת - זה מה יש ועם זה צריך לנצח, כי אחרת יהיה פה תוהו ובוהו וגיהינום עלי אדמות.

מצד שני, לרואי השחורות, לנביאי החורבן ולשאר הדבקים בחזיונות משיחיים אין ספק שהצמידות הרעה של כלכלה עולמית קורסת ויציבות בינלאומית מתערערת היא הוכחה ניצחת לבואם המתקרב של עידן גוג ומגוג ותקופת אחרית הימים. במובן הזה, הפוסטר עם תמונתו של הרבי מליובאוויטש מנחם מנדל שניאורסון שהושלך לרצפת בית חב"ד, במקום שבו נטבחו נאמניו ואוהביו, הוא עוד עדות מצמררת, עבור מי שמאמין, שימים נוראים והרי גורל אכן עוד לפנינו.