השביתה האחרונה, שעליה הכריזה ההסתדרות הכללית עקב החלטת הממשלה לאמץ את הסכם השמיים הפתוחים עם האיחוד האירופי, והאיומים בשביתות נוספות של ההסתדרות הכללית מעוררים מחדש את שאלות היסוד הקשורות בזכות השביתה.
איש אינו מערער על זכות זו של ועדי העובדים במסגרת מאבקם על תנאיהם. ואולם הנחת היסוד כאילו לציבור עובדים מותר לשבות מכל סיבה הנראית להם, מתי שהם רוצים, איפה שהם רוצים ולמשך כל תקופת זמן שהם רוצים, היא שגויה ביסודה. החוק קובע הליכים פרוצדורליים מוטמעים שארגון עובדים חייב לעמוד בהם קודם שהוא פותח בשביתה, אך אינו עוסק בשאלות מתי מותר, מאילו עילות ובאילו מסגרות עבודה מותר לשבות.
ככל שחשיבותו של הגוף באשר לאינטרס הציבורי עולה, כך גם גוברות המגבלות על עצם השימוש בזכות השביתה. הדוגמה הבולטת ביותר היא איסור השביתה בכוחות הביטחון, בצה"ל ובמשטרת ישראל, שכן הם עוסקים ישירות בנושאים הנוגעים לדיני נפשות.
קיימים רבדים נוספים של גופים המשרתים אינטרסים חיוניים של הציבור הרחב, שרמת חשיבותם גבוהה מאוד. במסגרת המגזר העסקי הפרטי, שביתת עובדים במקום עבודה מוגדר אכן יכולה לפגוע בציבור של צרכנים, אך אין לה אופי של שיתוק כלל המשק, והפגיעה באינטרס הציבורי היא פחותה במשקלה. לעומתם, בכוחן של רשויות ממלכתיות וחברות בבעלות המדינה דוגמת חברות הנמלים, רשות שדות התעופה, חברת החשמל ותאגידי המים לשתק את משק המדינה ולפגוע פגיעה אנושה במגזר העסקי כולו. אלה הם שירותים חיוניים שהמדינה הקימה כדי לשרת את המשק כולו. הם נכסי המדינה וכנגזרת מכך אחריות העובדים כלפי המשק והציבור גבוהה יותר. כדאי שכולנו נפנים כי אפילו זכויות יסוד חוקתיות כופפות ראשן בהרבה מקרים מול האינטרס הציבורי. אין בשום שיטת משפט זכות יסוד אבסולוטית.
השביתה שעליה הכריזה ההסתדרות לעניין השמיים הפתוחים היתה יכולה להיות מוצדקת אם היא היתה נוגעת ישירות בזכויות העובדים. ארגון העובדים אינו קיים כדי לכפות על ממשלה להגדיל את התקציבים של החברות הפרטיות ואפילו לא של חברות ממשלתיות. אם נרשה שארגוני עובדים ייכנסו לשאלות אלה נגרום לשיבוש המערכות הדמוקרטיות בישראל.
תפקידם של ארגוני העובדים הוא להגן על זכויות העובדים ועל תנאיהם. ארגוני העובדים אינם חלק ממוסדות המדינה. הם קיימים על בסיס זכות יסוד הניתנת לכל קבוצת אנשים להתאגד כדי לקדם אינטרסים משותפים. עיקר תפקידם, כאמור, הגנה על זכויות העובדים.
מה שמוגדר כהישג של ההסתדרות הכללית בהגדלת תקציב הביטחון של אל על הוא למעשה גלישה מחוץ למסגרת אחריותה, ויש להיזהר בעתיד מלאפשר מעורבות דומה כאשר מחליטים על מדיניות כלכלית חדשה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו