"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מנצלים את הכוח לרעה

,עודכן

עובדי משרד החוץ מסלימים את העיצומים שהם נוקטים ומכריזים על סגירת נציגויות ישראל בעולם, ישראלים רבים כבר נפגעו מאופן התנהלות העובדים במשרד וכעת תוחמר הפגיעה. למרות החשיבות של הזכות לשבות כאן מדובר בהשבתה בלתי לגיטימית שכן עובדי המשרד, כמו גם עובדים אחרים בשירותים ציבוריים חיוניים המוחזקים כמונופול ממשלתי מנצלים לרעה את הכוח המוגזם שבידיהם.

בשוק עבודה תחרותי יש בלמים ואיזונים: כאשר מועסק דורש העלאה בשכרו או הטבות בתנאי עבודתו מתנהל משא ומתן המתייצב בנקודת איזון בו עבודת העובד עדיין רווחית והשכר מבטא את המקסימום שהמעסיק יכול לשלם על מנת להחזיק את העובד. מנגנון המחירים בשוק הנקבע על ידי כלל השחקנים בשוק מגדיר את גבולות הגזרה וחריגה מהם תערער את קיום העסק, במצב זה לכל הצדדים יש אינטרס לשמור על רווחיות העסק.

אולם בשירות הציבורי ובמונופולים הממשלתיים אין גבולות לכוח הסחיטה ואין לצדדים אינטרס למזער הפסדים. בעוד משלם המיסים הממן את השכר, התנאים והתנפחות המנגנון אינו נהנה מזכות עמידה במשא ומתן, נציגי המדינה החותמים הסכמים, אינם רואים את הנזק הכלכלי הנגרם על ידי ההטבות שהם מחלקים בתלוש שכרם ואף זוכים לתמיכה פוליטית מקבוצות בעלי עניין.

הפתרון הוא מנגנון התאמה לתפקידים דומים ולתפוקות דומות בסקטור הפרטי תוך לקיחה בחשבון של כל ההטבות הבלתי נראות של המגזרים השונים (כגון קביעות, ביטחון בעבוד, מוניטין ויוקרה). כל עוד הסקטור הציבורי יציע שכר דומה לעבודה דומה יהיו מספיק עובדים שיהיו מוכנים לעבוד במגזר הציבורי ולעובד שאינו מרוצה מן התנאים תמיד נמצאת דלת פתוחה למעבר לסקטור הפרטי.

הסקטור הציבורי בישראל הוא המעסיק הגדול ביותר בישראל, כ- 800 אלף עובדים. אזרחי ישראל זקוקים וזכאים להגנה מפני הפגיעה הרעה של העובדים המוכנים להשבית שירותים חיונייםתוך גרימת נזקים כבדים. לעיוותי השכר הרבים שהצטברו בסקטור זה יש השפעה מכרעת על רמת החיים בישראל ועל יוקר המחייה. צמצום דרסטי בסקטור זה והגבלת זכות השביתה בו הינם צורך חיוני ודחוף.

הכותב הוא מנהל מרכז איין ראנד וממייסדי התנועה הליברלית החדשה

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר