"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כמו צועני - הסיפור של יוון והשווקים

,עודכן

כמו צועני, מסתובב לי בעולם – והעולם כולו ביתי". היטיב לכתוב ולהלחין עוזי חיטמן המנוח. את הביצוע של השיר על ידי יגאל בשן מכיר כל ישראלי כמעט. וזה בערך הסיפור של יוון, מדינה שאיבדה עצמה לדעת מבחינה כלכלית, ונגזרו עליה חיי סבל כלכליים של צוענים, גורלה מסתובב ונדון על שולחנות הדיונים בכל אירופה. כולם מתערבים בחייה הכלכליים מבחוץ. קרן המטבע הבינלאומית מתכננת לה את החיים. וחיי צנע כלכליים שנגזרים מ-15 שנה של שכרון חושים, של הלוואות מנופחות שנלקחו לקראת האולימפיאדה ההיא, וכת של אוליגרכים שניהלה אותה, לא נראים שהולכים ומשתפרים. איזו טרגדיה כלכלית.

בינתיים בבורסות ובשווקי המטבעות שקט היום. צריך להגיד – לפי שעה. הבורסות באירופה נסחרות בשעות הצהריים המוקדמות של יום שני בעליות מתונות. היורו עצמו עולה קלות מול הדולר ב-0.3%. נזכיר כי הוא משייט ברמות שפל מול הדולר של מעל ל-11 שנה, בעקבות מהלך דרמטי של הנגיד האירופאי מריו דראגי בסוף השבוע האחרון.

השווקים הפיננסיים "לומדים" את השחקן החדש ביוון אלכסיס ציפראס ואת מפלגת סיריזה השמאל-רדיקלית. הניצחון של המפלגה שבראשה עומד ציפראס משמעותו אפשרות גוברת להתנתקות של יוון מגוש היורו. מכיוון שיוון היא כלכלה שולית ביותר בגוש היורו, אחוזים בודדים מסך התוצר של הגוש, ועל אף שהורעפו עליה כ-270 מיליארד יורו בתמורה לתוכניות צנע דרקוניות, אין מדובר ב"בעיה" לכלכלות אירופה.

אז ממה חוששות כלכלות אירופה? מאפקט הדומינו האפשרי. אם יוון תעזוב, ייתכן שאיטליה – שנושאת על גבה חובות עצומים ובעיות ססגוניות לא פחות, תהיה הבאה בתור. ולנוכח זרמים בדלניים מתגברים באירופה והקלקולים הסוציאליסטיים והיקרים הרבים בכלכלות השונות, הרעיון של גוש היורו נכנס לאזור המסוכן.

יוון היא המרעום שעלול לפוצץ את האיחוד. ואז אירופה עלולה לחזור למה שידעה לעשות היטב במשך 1,000 השנים שקדמו להקמת האיחוד האירופאי. להילחם, לריב, לכנס בריתות אד-הוק ואולי אפילו לצאת למסעות כיבוש מגלומניים חובקי עולם.

לכן, יוון הפכה למצער, לגורם שנושא על כתפיו את כל הטרגדיה של אחוות הסוציאליזם של האיחוד האירופאי. בחירתה במפלגה קומוניסטית קיצונית, כזאת שרוצה להתריס ולהתנתק מתוכניות הצנע הקשות שהוכתבו לה, היא בבחינת קריאה נואשת של ילד שהלך לאיבוד במסדרונות הקפקאיים שהקימו פקידי האיחוד האירופאי בבירתם - בריסל.

מה ילד יום? האם תנתק יוון מגוש היורו ותחזור לדראכמה? וגרוע מכך – האם בכלל ישתפר מצבה הכלכלי במידה ותעשה כך דבר שיאותת לעוד כלכלות חלשות שכדאי להן לעזוב, ימים יגידו. נראה שהשחקנים הגדולים בגוש היורו, שזה בעיקר גרמניה, יחזרו ללחוץ על השארת יוון במקומה. זה יעלה להם בעוד כספים. הרבה כספים. ובעוד ליטופים (ריכוך תוכניות הצנע).

תמיד יש את הסיכוי שהקיץ, עמוס התיירים והמט"ח, ירגיע את יוון ויגרום גם למשבר הזה להיפתר. אבל לא הייתי מהמר על האפשרות האופטימית הזאת כל כך מהר. הבוחר היווני אמר את דברו. וכדברי האינטרנציונל הסוציאליסטי: עולם ישן עד ליסוד נחריבה. מה חבל, שהשיטה הזאת הבטיחה עד היום לייצר עוד ועוד צוענים בחיי צנע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר